LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

רע"א 3329/07

החלטה עליון

📋
מספר הליך3329/07
📂
סוג הליךרע"א
📅
תאריך22 באפריל 2007
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםרחל פריבוט ולד נ' איתן חסון
👨‍⚖️
שופטיםא' רובינשטיין

תקציר

ניתוח המקרה חושף מספר עקרונות משפטיים ראויים לציון וחידושים הרלוונטיים לצדק פרוצדורלי ולסטנדרטים של ביקורת ערעורים בהליך האזרחי הישראלי, במיוחד בכל הנוגע לחשיפת מסמכים ושיקול דעת ערעור. עקרונות משפטיים וחידושים: 1. שיקול דעת בהליכי גילוי: - בית המשפט מדגיש את שיקול הדעת הרחב הנתון לערכאות דיניות על פי תקנות סדר הדין האזרחי, ובפרט תקנה 112, בכל הנוגע להיקף ואופיו של גילוי מסמכים. - בית המשפט מכיר בכך שבעוד שגילויים מפורטים מועדפים בדרך כלל כדי למנוע הפתעות ולהבטיח משפט הוגן, הגמישות נותרה בעלת חשיבות עליונה. בנסיבות המתאימות, תיאור כללי של מסמכים עשוי להספיק, בתנאי שהוא עולה בקנה אחד עם מטרת העל של הגילוי - לאפשר תהליך שיפוט מושכל ויעיל. 2. ביקורת ערעור על החלטות פרוצדורליות: - הניתוח מדגיש את הגישה השמרנית להתערבות ערעור בעניינים פרוצדורליים. בית המשפט מציין במפורש כי פסקי דין פרוצדורליים ניתנים רק במקרים הנוגעים לשאלות בעלות חשיבות משפטית או ציבורית רחבה. - הוא מציג את קריטריון "המקרים החריגים", ומחזק את העובדה שהחלטות פרוצדורליות הן בעיקר בתחום שיקול דעתו של בית המשפט קמא, אלא אם כן מתרחשת סטייה ברורה מהסטנדרטים המשפטיים שנקבעו. 3. גלגולים שלישיים ונוספים: - בית המשפט מתייחס לתפיסה שיש להגביל ערעורים המתעוררים ב"גלגולים" הבאים (מקרים לאחר משפט ראשוני ורמות ערעור), במיוחד כאשר הם נוגעים לסוגיות פרוצדורליות שאינן משפיעות על הזכויות המהותיות או על התוצאה הסופית. - זה מקפיד על עקרון היעילות השיפוטית, ונמנע מהתדיינות ממושכת על טכניקות פרוצדורליות, אלא אם כן הן מעלות עניינים בעלי חשש משפטי משמעותי. 4. איזון בין יעילות וצדק: - היבט חדשני שנוסח הוא האיזון בין יעילות פרוצדורלית לבין רדיפה אחר "צדק מוחלט". הגבלות על ביקורת ערעורים נועדו למנוע מערעורים קלים או טכניים לעכב הליכים, אך הדבר מתאזן על ידי הצורך לשמור על הוגנות. - בית המשפט מכיר בחשיבות של שיקול דעת ספציפי, המאפשר לבית המשפט הפרוצדורלי להחליט, על בסיס כל מקרה לגופו, אם רמת הפירוט בגילויים היא ראויה, מונחית על ידי עקרונות הסבירות והתנהגות נאותה. 5. תקנה 112 ואילוציה: - בית המשפט מבהיר את המסגרת הסטטוטורית והרגולטורית המסדירה את גילוי המסמכים. הוא מבהיר כי אמנם תקנה 112 מחייבת צד לחשוף מסמכים שבשליטתו לאחר חקירה, אך אופן הגילוי - זיהוי מפורט לעומת תיאור כללי - עשוי להשתנות בהתאם לנסיבות. - הכרה זו עולה בקנה אחד עם החידוש המשפטי של מתן גמישות פרוצדורלית, המבטיחה כי כללים פרוצדורליים משרתים את מטרתם המהותית מבלי להפוך למחסומים נוקשים לצדק. תקציר: מקרה זה ממחיש את הדגש של שיטת המשפט הישראלית על שיקול דעת שיפוטי, איזון בין גמישות דיונית ליעילות, ואת הגישה הזהירה להתערבות ערעור בעניינים פרוצדורליים. החידוש המשפטי המוכר טמון ביישום הניואנסים של כללי הגילוי - המאפשרים שיקול דעת רחב - ובקריטריונים הפורמליים לביקורת ערעור, שמטרתם לשמור על ההגינות הפרוצדורלית מבלי לערער את הסדר הפרוצדורלי והכלכלה השיפוטית.

רע"א 3329/07 רחל פריבוט ולד נ' איתן חסון, עליון (22.4.2007)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית