ת"פ 97/91

תקציר

הנאשם, מנהל תיקים וקרנות נאמנות, הואשם בשלושה סעיפים של הפרת סעיף 54(א)(1) לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, ובשני סעיפים של הפרת סעיף 54(א)(2) לאותו חוק. על פי כתב האישום, הנאשם ניסה לגרום למשקיעים לרכוש מניות מסוימות באמצעות הצהרות ותחזיות כוזבות או מטעות והסתרת עובדות מהותיות בכתבות שפרסם בעיתון הכלכלי "גלובס". הכתבות המדוברות גם הובילו אותו להשפיע במרמה על תנודות המחירים של המניות עליהן כתב. האישום הראשון מתייחס למניות חברת ארגמן. בכתב האישום נטען כי הנאשם ניסה לעניין חברה אוסטרלית ברכישת מניות אלו ולאחר מכן החל למכור מניות ארגמן המוחזקות על ידי הקרן שניהל. במקביל, הוא פרסם כתבה חיובית על ארגמן, שכללה עובדות כוזבות או מטעות והסתירה את העובדה שהוא מוכר את המניות הללו. בעקבות כתבתו אנשים קנו את המניות, והנאשם מכר את מרבית אחזקותיו במניות אלה ברווח. האישום השני מתייחס למניות החברה הפטרוכימית. התביעה טענה כי הנתבע פרסם כתבה מטעה אודות החברה, תוך הסתרת העובדה כי החזיק במניות אלה והתכוון למכור אותן מיד לאחר פרסום הכתבה, מה שהוביל לעליית מחירן. האישום השלישי מייחס לנאשם פרסום מספר כתבות עם חוות דעת פוזיטיביות על שורה של מניות המוחזקות על ידי הקרן שניהל. התביעה טענה כי הנתבע לא גילה כי הקרן אכן החזיקה במניות אלה וכי בכוונתו לסחור בהן בניגוד לרוח ההמלצות בכתבות. בית המשפט הרשיע את הנאשם בשלושה סעיפים של הפרת סעיף 54(א)(1) באישום הראשון, השני והשלישי. בית המשפט הרשיע את הנאשם גם בעבירה על סעיף 54(א)(2) באישום הראשון, אך זיכה אותו מאותה עבירה באישום השני, שכן התביעה לא הצליחה להוכיח כי כתבתו של הנאשם השפיעה על תנודות המחירים של מניות פטרוכימיים. בית המשפט ביסס את הרשעתו בעיקר על כך שהנאשם הסתיר מקוראיו כי הוא אכן מחזיק במניות עליהן כתב וכי בכוונתו לסחור בהן בניגוד להמלצות במאמריו. בית המשפט קבע כי פרטים אלה מהווים עובדות מהותיות שהנתבעת נדרשה לגלות כדי להימנע מהטעיית המשקיע הסביר. גם העובדה שהנאשם מכר את המניות מיד לאחר פרסום המלצותיו החיוביות לגביהן, מעידה על כך שפעל במרמה.