בג"צ 273/10

תקציר

העתירה לביטול החלטת בית הדין הארצי לעבודה בעניין הכרה בשני אנשים כנפגעי פוליו לפי חוק הפיצויים לנפגעי פוליו משנת 2007 נדחתה. החוק נחקק במטרה לפצות תושבים ישראלים שחלו בפוליו בישראל. העותרים, שחלו בפוליו מחוץ לישראל אך חוו תסמונת פוסט-פוליו בארץ, טענו כי עליהם להיות זכאים לפיצוי. בקשתם נדחתה במקור על ידי המוסד לביטוח לאומי וערעורים נוספים נדחו, כולל פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה. בית המשפט קבע כי החוק מתכוון בבירור לפצות רק את מי שחלה בפוליו בתוך גבולות ישראל, שכן אחריותה של המדינה מוגבלת להתפרצויות מחלות המתרחשות בישראל. פרשנות זו מתיישבת עם דיוני החקיקה ואושרה מחדש על ידי בג"ץ, תוך שהוא מדגיש כי תסמונת פוסט-פוליו אינה זכאית לפיצוי על פי החוק אלא אם המחלה הראשונית התרחשה בישראל. בית המשפט ציין כי להארכת תחולת החוק יהיו השלכות כספיות משמעותיות והיא עלולה להוביל לחלוקה לא שוויונית של משאבים בין קבוצות שונות של אנשים עם מוגבלות. למרות שהכיר באתגרים הייחודיים של תסמונת פוסט-פוליו, אישר בית המשפט את כוונת המחוקק וקבע כי החוק אינו חל על מי שחלה מחוץ לישראל. לפיכך, העותרים יישארו זכאים רק לקצבאות רגילות הניתנות על פי הדין הישראלי, ולא לפיצויים ספציפיים לפי חוק הפיצויים לנפגעי פוליו.