ת"א 53213-11-22

תקציר

פסק הדין דוחה את התביעה שהגיש המשיב, אביאל גיראפי, כנגד המבקשים: פז חברת נפט בע"מ, רשות מקרקעי ישראל, האגף לשיקום נכים ורשות התחרות/משרד הכלכלה והתעשייה. המשיב, נכה צה"ל, טען כי המערכת החוזית שנחתמה בינו לבין הנתבעים בשנת 1995 להקמה ולהפעלה של תחנת דלק היא פיקטיבית, וביקש סעד הצהרתי בדבר בטלותה. הנתבעים ביקשו לדחות את התביעה על הסף מכמה טעמים: מעשה בית המשפט, השתק, ויתור, שיהוי וניצול לרעה של ההליך השיפוטי. בית המשפט הסכים עם טענות הנתבעים וקיבל את בקשותיהם. נמצא כי היה מעשה של בית המשפט, שכן התביעה הנוכחית סותרת את הקודמת שהגיש המשיב, והמשיב היה מודע לעילות עליהן ביסס את תביעתו הנוכחית כבר בשנת 2014, אך בחר שלא לתקן את תביעתו הקודמת. יתר על כן, המשיב הושתק על ידי השתק החברה, שכן החברה העובדתית והמשפטית בשתי ההתדיינויות הייתה זהה. בית המשפט התייחס גם לסוגיית ההשתק השיפוטי, וציין כי בקשתו הנוכחית של המשיב לביטול ההסכם עומדת בסתירה לתביעתו הקודמת, בה ביקש לאכוף את אותו הסכם. גם טענות המשיב בדבר כתבי ויתור שנחתמו על ידו, והעיכוב בהגשת התביעה הנוכחית, לא הצדיקו את השארת ההליך פתוח, במיוחד לאור העובדה שהנתבעת, פז, שינתה באופן משמעותי את עמדתה במהלך השנים על בסיס השיטה החוזית. בנוסף, מצא בית המשפט כי התנהלות המשיב מהווה ניצול לרעה של ההליך המשפטי. המשיב אמנם לא פעל מתוך כוונת זדון, אך החלטתו לייצג את עצמו ולהמשיך בהליך למרות שהיה מודע להשלכותיו המשפטיות, מעידה על חוסר תום לב. לבסוף, דחה בית המשפט את התביעה נגד המדינה על הסף, שכן היא לא הייתה צד למערכת החוזית ולא התבקש סעד כנגדה. המשיב חויב לשאת בהוצאות הן של פז והן של המדינה.