ע"פ 2139/08

תקציר

הוגש ערר על החלטת בית משפט השלום בירושלים לבטל כתב אישום שהוגש נגד המשיב בגין תקיפת שוטר ואיומים, בעילה של הגנה מפני צדק. הערכאה הנמוכה יותר מצאה כי ההחלטה להעמיד לדין את המשיב תוך סגירת התיק נגד השוטר, נשוא התלונה ההדדית, פוגעת בעקרונות הצדק וההגינות המשפטית. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, הפך את החלטת הערכאה הנמוכה יותר והורה על משפט חוזר. פסק הדין הכיר בשיקול הדעת הרחב של רשויות התביעה, וקבע כי נסיבות המקרה אינן עולות כדי סתירה מהותית לעקרונות הצדק. בית המשפט דן גם בדוקטרינת ההגנה מפני צדק, המעוגנת לאחרונה בחוק, ובאינטראקציה שלה עם מקרים של אפליה לכאורה בהעמדה לדין. תוך הכרה בכך שעיגונה של הדוקטרינה בדין עשוי היה להרחיב את תחולתה, מצא בית המשפט כי שיקול דעתה של התביעה במקרה זה היה סביר, וכי אמת המידה הראייתית שהוחלה בשני המקרים זהה. יש לציין כי בית המשפט הדגיש כי ליקויים בתיק החקירה אינם מצדיקים באופן אוטומטי את מחיקת כתב האישום, וכי טענת ההגנה מפני צדק צריכה להיות מוכרעת רק לאחר שמיעת הראיות.