בש"א 13399/04

תקציר

פסק הדין דן בשני ערעורים. בש"א 13399/04 מתייחס לתביעה שהגיש מלניק נגד מספר משיבים, לרבות רשויות שידור וחברות, בטענה לשידורי פרסומת סמויים למתחרה, ובדרישה לפיצויים כספיים ופיצויים בגין עוגמת נפש. הנתבעים טענו לדחייה על הסף בשל התיישנות, res judicata, היעדר יריבות והיעדר עילה על פי חוקים שונים. בית המשפט שמר את טענת ההתיישנות להמשך ההליכים, דחה את טענת res judicata וסירב לדחות את התביעה על הסף מחוסר יריבות או עילה. ש"א 13702/04 מתייחס לבקשתו של מלניק כי המשיבים בתיק הקודם ישיבו על שאלונים הנוגעים להגנתם. הרשות השנייה סירבה בטענה שמדובר ב"דיג" בלתי חוקי של ראיות, ואילו רשת וטלעד ביקשו להיות פטורים מלהגיב עד להכרעה בבקשתם לדחייה. בית המשפט מורה למשיבים לנמק בכתב מדוע לא לענות על כל שאלה בשאלונים ושומר את בקשתה של מלניק לשלב מאוחר יותר. השופט מביע צער על כך שהתיק לא הוסדר ומציין את ההוצאות המיותרות של ההליך. בע"א 13399/04 נדחית בקשת המבקשים לסילוק על הסף, כאשר רק למבקש 1 שמורה הזכות לטעון להתיישנות, והמבקשים שומרים לעצמם את הזכות להעלות טענות נוספות בהמשך. בש"א 13702/04 על המשיבים להשיב על השאלונים בתוך מועדים מוגדרים, ועל המבקשים לשאת בהוצאותיה של מלניק במקרה האחר.