ת"פ 16341-10-22

תקציר

הנאשם הורשע במעשי אלימות שפגעו בתחושת הביטחון של הקורבן, בכבודו ובשלמות גופו, כמו גם בעקרון שלטון החוק. בית המשפט הכיר בחומרת העבירות – תקיפה מתוכננת של הקורבן – ודחה את הטענה כי תפקידו של הנאשם דומיננטי פחות מזה של שותפיו. בהדגישו את הצורך להיאבק באלימות חברתית, הדגיש בית המשפט את החשיבות של מתן ענישה מרתיעה ומשמעותית. בהתחשב בנסיבות העבירות, לרבות הפרת תנאי השחרור שהורה בית המשפט, קבע בית המשפט כי טווח הענישה הוא 10 עד 20 חודשי מאסר. בהתחשב בחוסר התובנה של הנאשם, חוסר יכולתו לעמוד בפיתוי וניסיונות שיקום בלתי משכנעים, לצד חומרת העבירות, קבע בית המשפט כי האינטרס הציבורי גובר על נסיבותיו האישיות של הנאשם. על הנאשם נגזרו 10 חודשי מאסר בפועל, ללא ניכוי ימי המעצר, ולאחר מכן שלוש שנות מאסר על תנאי, קנס של 5,000 ₪ או 45 ימי מאסר בפועל ופיצוי של 10,000 ₪ לנפגע. העיצומים הכספיים ישולמו בתשלומים. כמו כן הורה בית המשפט על התחייבות להימנע מביצוע עבירות נוספות. לנאשמים נמסר על זכותם לערער על פסק הדין.