בג"צ 593/06

תקציר

העתירה מבקשת לבטל החלטה של בית הדין הארצי לעבודה (המשיבה מס' 1) לדחות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (בעניין ב.ל. 3007/04). העותר ביקש שליקויי השמיעה שלו יוכרו כפגיעה בעבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי (המשיב 2). בית הדין האזורי לעבודה פסק תחילה לטובת העותרת באוקטובר 2003, אך בעקבות הערכות של שתי ועדות רפואיות שמסקנותיהן חלקו על טענות העותר, הפך בית הדין את החלטתו ביוני 2005. לאחר מכן ניסה העותר לערער לבית הדין הארצי לעבודה, שנדחה בנובמבר 2005 בנימוק שהוועדה הרפואית היא בעלת המילה האחרונה בעניינים אלה. בעקבות ערעורו של העותר לבית המשפט העליון, הוא מנסה להפוך את החלטות הערכאות הנמוכות יותר, בטענה כי קביעות הוועדות הרפואיות סותרות את חוות דעת המומחה שעליה התבסס פסק הדין המיטיב הראשוני. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף, והסכים עם הערכאות הנמוכות יותר כי הערכות הוועדות הרפואיות נופלות בגדר סמכותן ואינן סותרות את פסק הדין הקודם. עוד קבע בית המשפט העליון כי אין נסיבות חריגות המצדיקות התערבות במקרה זה. לפיכך, העתירה נדחתה וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו.