רע"א 61481-11-21

תקציר

התיק נסוב סביב בקשת רשות ערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר לחייב פסיכולוג, ד"ר יובל כרמי, למסור לחברת הביטוח המשיבה, מנורה ביטוח, העתק מהרשומה הפסיכולוגית של המבקש. המבקשת, שנפצעה בתאונת דרכים בשנת 2014 שהוכרה כתאונת עבודה, ביקשה לשמור על רישומה חסוי. הערכאה הנמוכה יותר פסקה לטובת חברת הביטוח, מה שגרם למבקש לערער לערכאה גבוהה יותר. הערעור נדחה. בית המשפט קבע כי בעת הגשת התביעה, התובע מוותר במשתמע על זכותו לפרטיות בנוגע למידע הרפואי שברשותו. במקרה דנן, מאחר שהמידע המבוקש היה רלוונטי לעניין הנדון – הערכת נכותו הנפשית של המבקש עקב התאונה – היה מוצדק להורות על המצאת הרשומות. בית המשפט הבחין בין המקרה הנוכחי לבין פסיקות קודמות של בית המשפט העליון בעניין חיסיון פסיכולוג-מטופל, וציין כי מקרה זה נופל תחת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, המחייב גישה שונה. בית המשפט הדגיש את החשיבות לאפשר לחברת הביטוח גישה לרישומים לצורך הערכה הוגנת ומקיפה של נכותו הנפשית של המבקש, מה גם שהחברה לא הייתה צד להליכי המוסד לביטוח לאומי שהכיר בנכות המבקש. יתר על כן, בית המשפט הצביע על סתירות בטענותיה של המבקשת לגבי ההיסטוריה הפסיכולוגית שלה והטיפולים שלה, מה שהופך את הרישומים הפסיכולוגיים לראיה רלוונטית. בית המשפט דחה גם את הטענה כי הרישומים צריכים להישאר חסויים משום שהם שייכים למטפל ולא למטופל, והדגיש כי אינטרס הפרטיות של המבקש גובר על הצורך של חברת הביטוח במידע כדי לבסס הגנה. לסיכום, בית המשפט אישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, וקבע כי היא עולה בקנה אחד עם הפסיקה המקובלת והשכל הישר. המבקש חויב לכסות את הוצאות חברת הביטוח, כאשר יתרת כספי הפיקדון תוחזר למבקש. כך יועמדו הרשומות הפסיכולוגיות לבדיקת חברת הביטוח.