ע"א 70157-02-26

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי של ע"א 70157-02-26 - מדינת ישראל נ' יונתן זך ודגי בר אילן בע"מ** **מבוא** פסק הדין עוסק בערעור שהגישה מדינת ישראל על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר אישרה בקשה לפטור מתשלום אגרת בית משפט, מבלי לאפשר למדינה להציג את עמדתה. בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, ביטל את החלטת בית המשפט קמא והחזיר את הדיון אליו, על מנת לאפשר למדינה להשמיע את עמדתה. **הרקע העובדתי** המשיבה 2 (להלן: "המבקשת") הגישה בקשה לפטור מתשלום חלקה השני של אגרת בית המשפט, בהליך ייצוגי, זאת עקב סיום ההליך בפשרה. בית המשפט המחוזי אישר את הבקשה מבלי שניתנה למדינה, בעלת עניין בהליכי אגרה, הזדמנות להגיב. המדינה ערערה על החלטה זו. **הערעור וההתפתחות** במהלך הדיון בבית המשפט העליון, הגישה המבקשת בקשה לבטל את החלטת בית המשפט קמא ולהחזיר את הדיון אליו, על מנת שייתן למדינה להשמיע את עמדתה. המדינה התנגדה לבקשה זו, בטענה כי השאלות המהותיות הנוגעות למתן פטור מתשלום אגרת בית משפט לפי סעיף 7א(3) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, דורשות ליבון והכרעה עקרונית של בית המשפט העליון, לאור חוסר אחידות בפסיקות הערכאות הדיוניות. **ההחלטה והנמקותיה – עקרונות וחידושים** בית המשפט העליון, מפי השופט גרוסקופף, קיבל את בקשת המבקשת וביטל את החלטת בית המשפט קמא. ההחלטה מתבססת על מספר עקרונות משפטיים יסודיים וכוללת הבהרות בעלות משמעות משפטית: 1. **מעמדה של המדינה כבעלת עניין בדיני אגרות:** בית המשפט מדגיש, כפי שנפסק לא אחת, כי המדינה היא בעלת עניין בכל הנוגע לתשלום אגרות בית משפט, לרבות בקשות לפטור או החזר. זאת, מכיוון שאגרות אלו נכנסות לקופת המדינה ומהוות תמורה לשירות ציבורי – מערכת בתי המשפט. (ע"א 10537/03 מדינת ישראל נ' יש-גד תעשיות לתשתית (1993) בע"מ; רע"א 8813/05 עמותת במות נ' מדינת ישראל; רע"א 7031/12 שערי צדק המרכז הרפואי נ' פלונית). 2. **הזכות להשמיע את עמדתה של המדינה:** בית המשפט קובע כי, ככלל, כאשר עולה שאלה עקרונית או בעלת השלכות רוחב בנוגע לאגרות, או כאשר קיים טעם נוסף המצדיק זאת, יש לאפשר למדינה להשמיע את עמדתה לפני קבלת החלטה. (השוו: עניין יש-גד; עניין עמותת במות; ע"א 5120/16 מדינת ישראל נ' קווי אשראי לישראל, שירותים פיננסיים משלימים בע"מ). 3. **השלכות רוחב של הליכים ייצוגיים:** הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בבקשה לפטור מאגרה בהליך ייצוגי. הליכים מסוג זה נושאים עמם השלכות רוחב משמעותיות, הן על הציבור והן על הקופה הציבורית. לפיכך, חשיבות רבה נודעת להצגת עמדת המדינה, שהיא הגוף המופקד על ניהול המשאבים הציבוריים, במקרים אלו. 4. **פגם דיוני מהותי:** בית המשפט קבע כי אי מתן הזדמנות למדינה להציג את עמדתה מהווה פגם דיוני מהותי. הדבר מנע מבית המשפט קמא לדון בבקשת הפטור לגופה, תוך שמיעת כל הצדדים הרלוונטיים. לפיכך, אין זה נכון להותיר את הערעור על כנו, שכן טענות המדינה כלל לא נדונו בערכאה הראשונה. 5. **השבת הדיון לבית המשפט קמא:** לאור הפגם הדיוני, החליט בית המשפט לבטל את ההחלטה מושא הערעור ולהשיב את הדיון לבית המשפט קמא. זאת, על מנת שיערוך דיון מחדש בבקשת הפטור, לאחר שתוצג עמדת המדינה, ויקבל החלטה חדשה על פי שיקול דעתו. מובהר כי זכויות הצדדים שמורות להם. **חידוש משפטי / חיזוק עקרון קיים** פסק הדין אינו מחדש בהכרח הלכה משפטית חדשה, אלא מחזק ומבהיר עקרונות קיימים בנוגע למעמדה של המדינה בהליכי אגרה, ובמיוחד בהליכים ייצוגיים. ההדגשה כי פגם דיוני של אי מתן זכות טיעון לצד בעל עניין (המדינה במקרה זה) די בו כדי להצדיק ביטול החלטה והשבת הדיון, היא מהותית. בנוסף, הפסיקה מאשררת את החשיבות המיוחדת שיש לאפשר למדינה להציג את עמדתה בנוגע לשאלות עקרוניות או בעלות השלכות רוחב, הנוגעות להכנסות המדינה מתוך מערכת המשפט. **סיכום** פסק הדין מדגיש את החשיבות של שמירה על הליכי סדר דיוניים תקינים, ובפרט את הצורך להעניק לכל בעל עניין, ובכלל זה המדינה, הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו לפני מתן החלטה שיפוטית. ההחלטה מחזקת את מעמדה של המדינה כבעלת אינטרס בהליכי אגרות, ומבהירה כי התעלמות מעמדתה, במיוחד בסוגיות בעלות השלכות רחבות, עשויה להוביל לביטול ההחלטה והחזרת הדיון לערכאה הראשונה.