בד"מ 3/99

תקציר

ניתוח משפטי זה מתמקד בעקרונות התנהגות עורכי הדין והאחריות המקצועית כפי שהוכחו בתיק הנדון. הניתוח מדגיש סוגיות משפטיות מרכזיות הנוגעות ליישום חוץ-טריטוריאלי של החוק, תקינות הליטיגציה הכפולה וגבולות התקשורת בין עורך דין ללקוח. **I. יישום חוץ-טריטוריאלי של אתיקה ומשפט של עורכי דין** * **עיקרון:** עורכי דין ישראלים כפופים לחוק הישראלי ולסטנדרטים האתיים גם כאשר הם עוסקים מחוץ לישראל. * **חידוש משפטי:** הפסיקה קובעת בתוקף כי חובותיו המקצועיות של עורך דין ישראלי חורגות מגבולות המדינה, ומתפקדות כדין אישי החל עליו ללא קשר למיקומם הפיזי בעת מילוי תפקידו המקצועי. עיקרון זה חיוני לשמירה על סטנדרט עקבי של התנהגות מקצועית עבור עורכי דין הפועלים בינלאומית. **השני. תקינות הגשת תביעות מקבילות בתחומי שיפוט שונים** * **עיקרון:** הפעולה של הגשת תביעות זהות או דומות באופן מהותי בתחומי שיפוט מרובים אינה מהווה כשלעצמה התנהגות בלתי הולמת אם יש רציונל לגיטימי ואין כוונה להטריד או להטעות. * **ניתוח התנהגות:** * בית המשפט קיבל את הסברו של הנתבע להגשת תביעה ישראלית ותביעה בולגרית. הסיבות המוצהרות של הנתבע כללו את המתלונן המתגורר בישראל ותקווה להתאושש מנכסיו בבולגריה בשל העוני של המתלונן בישראל. * ממצא משפטי מרכזי היה כי אי אזכור מפורש של ההליך הישראלי בתיק הבולגרי לא היווה התנהגות בלתי הולמת, שכן להערכת בית המשפט, מידע זה נחשב כבלתי רלוונטי להליך הבולגרי ולא היה משפיע על התקדמות התיק או תוצאותיו. זה מצביע על גישה פרגמטית לגילוי פרוצדורלי, המתמקדת ברלוונטיות חומרית ולא בשלמות אוטומטית. * בית המשפט גם לא מצא ראיות לכוונה להטריד או להכביד על המתלונן באמצעות כפל הליכים. היעדר כוונת זדון זה היה גורם משמעותי בזיכויו של הנאשם מהאישום הקשור להתדיינות כפולה. **השלישי. גבולות התקשורת וההתנהלות בין עורך דין ללקוח** * **עיקרון:** מצופה מעורכי דין לשמור על רמה גבוהה של מקצועיות, איפוק ואדיבות בתקשורת שלהם עם לקוחותיהם, גם במצבים של אי הסכמה או אי צדק נתפס. השימוש בשפה קשה, מאיימת או אגרסיבית מדי נחשב בדרך כלל לבלתי הולם. * **ניתוח התנהגות:** * בית המשפט הרשיע את הנאשם בתוכן ובטון של מברק שנשלח למתלונן. לשון המברק תוארה כקשה, מאשימה ומרמזת על מינוי אפוטרופוס למתלוננת, דבר שבית המשפט ראה כבלתי הולם וחורג מהתנהגות מקצועית מקובלת. * בית המשפט הדגיש כי בעוד שעורך דין עשוי לא להסכים עם החלטותיו או פעולותיו של לקוח, הוא אינו יכול לכפות באופן חד צדדי את דעותיו או לכפות על הלקוח ציות באמצעות הפחדה או שפה תוקפנית. זה מדגיש את העיקרון שהאוטונומיה של הלקוח וסמכות קבלת ההחלטות הן בעלות חשיבות עליונה, גם אם עורך הדין מאמין שהחלטות כאלה מזיקות. * בית המשפט ציין כי דעותיו האישיות או הלאומיות של הנאשם, או תחושות הפגיעה או ההשפלה שלו, אינן מצדיקות את סגנון התקשורת האגרסיבי. זה חוזר ומדגיש שאסור שרגשות אישיים יכתיבו התנהלות מקצועית. * בית המשפט הביע כי מעשיו של הנאשם, אף שייתכן שנבעו מרצון להבטיח את שכר טרחתו, לא היו מוצדקים על ידי האמצעים שננקטו. הטון האגרסיבי נחשב בלתי סביר וחורג מהסטנדרטים המקצועיים המקובלים. * הבחנתו של בית המשפט כי מקצוע עריכת הדין דורש מטבעו ריסון רב יותר בהתנהגות, בסגנון ובתגובה מאשר מקצועות אחרים מדגישה ציפייה אתית מרכזית. **הרביעי. תוצאה משפטית וגזר דין** * **הרשעה:** הנאשם הורשע בתוכן בלתי הולם של המברק, בניגוד לסעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961. * **זיכוי:** הנאשם זוכה מהאישום הקשור להתדיינות הכפולה. * **גזר דין:** הנאשם קיבל עונש אזהרה וחויב בתשלום הוצאות ללשכת עורכי הדין. זה מצביע על כך שבעוד שההתנהגות נחשבה להפרה של סטנדרטים מקצועיים, היא לא הצדיקה עונש חמור יותר, ככל הנראה בשל גורמים מקלים כמו תום הלב הנתפס של הנאשם בהיבטים אחרים של התיק והיעדר כוונת זדון בהגשה הכפולה. * **הערות שוליים:** * החלטת בית המשפט שלא להתייחס להרשעות קודמות משקפת התמקדות בעבירות הספציפיות המואשמות ובחלוף הזמן. * הערתו של בית המשפט לגבי ניסיונותיו המתמשכים של הנאשם להצדיק את מעשיו, גם לאחר הרשעתו, מדגישה את חשיבות אחריותו של עורך הדין ואת הצורך בהתבוננות עצמית במקצוע.