עמ"ת 23703-06-11

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתאונת דרכים שגרמה למותם של שני בני אדם ולפציעתם של שלושה נוספים. נגד המערער, נהג הרכב, הוגש כתב אישום המייחס לו מספר אישומים, בהם גרימת מוות בנהיגה רשלנית, נהיגה קלה הגורמת לחבלה, שיבוש הליכי משפט, שימוש בסמים ואי מסירת פרטים על התאונה. בעקבות התאונה נמלט המערער מהמקום, עזב את הארץ וניסה לשבש את החקירה. בית משפט קמא הורה על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים, בנימוק של חשש לשיבוש הליכי משפט וסכנה לציבור. הערעור מערער על החלטת בית משפט קמא, בטענה כי הראיות נשחקו עם הזמן וכי יש לשחרר את המערער עד למשפט. בא כוח המערער טוען כי בית משפט קמא ביסס את החלטתו על ראיות סותרות ולא נתן משקל מספיק להמלצות שירות המבחן לשחרור המערער למעצר בית בפיקוח אמו. לאחר בחינת התיק, השופט מסכים כי חלק מהסתירות בחומר הראיות צריכות להיבחן במהלך המשפט העיקרי ולא בשלב המעצר. עוד מציין השופט כי עבירות התנועה המיוחסות אינן חמורות דיין כדי להצדיק מעצר, ועברו הפלילי של המערער, אף שהוא כולל מספר הרשעות, מיושן ברובו. עם זאת, השופט מביע חשש מהשימוש של המערער בסמים ובאלכוהול, המגבירים את מסוכנותו לציבור. לפיכך, השופט מסיק כי אמנם מעצר בית אינו ראוי, אך ישנם אמצעים חלופיים שיכולים להפחית במידה מספקת את הסיכונים. השופט מורה להחזיר את התיק לבית משפט קמא להמשך בירור האפשרות לשחרר את המערער לאור חלופות אלה, שעשויות לכלול פיקוח קפדני ופיקוח אלקטרוני. על בית משפט קמא לקבוע בקרוב מועד שיאפשר למערערת להציע הסדר חלופי ראוי. פסק הדין הנוכחי, שניתן ביום 6.7.2011, מותיר את מעצרו של המערער עד אז.