ת"א 56718-02-24

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סכסוך בין שני צדדים - שובל גרופמן נדל"ן בע"מ, חברה ישראלית המשמשת כשותף כללי בקרן השקעות נדל"ן, ופייר הולדינגס שלוש בע"מ (הוגן), שותפה מוגבלת בקרן האמורה. התובע השני, Stonehage Fleming S.A., הוא תאגיד שוויצרי שגייס את השקעתו של פייר לקרן. הסכסוך נבע מרצונו של פייר לעיין בספרי הקרן, דבר ששובל גרופמן הכחיש, מה שהוביל לשורה של הליכים משפטיים. התביעה הראשונית שהגישה פייר הוכרעה לטובתם על ידי בית המשפט המחוזי, אך ערעור מאוחר יותר של שובל גרופמן הסתיים בהסכם פשרה. עם זאת, בקשה נוספת לביזיון בית המשפט על ידי פייר, בטענה כי שובל גרופמן אינו עומד בתנאי הפשרה, נדחתה על ידי בית המשפט העליון, מה שהוביל לבקשה הנוכחית של שובל גרופמן, בדרישה כי התובעים יפקידו ערבות. פסק הדין מתמקד בעיקר בבקשה לחייב את התובעים לספק ערבות כספית, המכונה ערבות, לכיסוי הוצאות המשפט הפוטנציאליות של שובל גרופמן במקרה של הגנה מוצלחת. בית המשפט בוחן את יכולתם הכלכלית של התובעים, בהתחשב במצבם הכלכלי, שכר הטרחה הצפוי וסיכויי ההצלחה בתיק. פייר טענה כי השקיעה בקרן למעלה מ-12 מיליון דולר, דבר הממחיש את איתנותה הפיננסית, ואילו שובל גרופמן טען מנגד כי כל המשקיעים קיבלו את השקעותיהם הראשוניות בחזרה, וכי הנכסים השוטפים של הקרן נועדו בעיקר לכיסוי התחייבויות. בית המשפט מצא כי טענות התובעים בדבר איתנותם הפיננסית אינן מספקות, במיוחד בהתחשב בכך שהם לא סיפקו ראיות קונקרטיות למצבם הפיננסי, אלא הסתמכו על טענות כלליות. בנוסף, בחן בית המשפט האם נסיבות המקרה מצדיקות לפטור את התובעים מדרישות ערבות. התובעים טענו כי שובל גרופמן פעל בחוסר תום לב וכי ההליך הנוכחי הוא תוצאה של בקשתם הקודמת לביזיון בית המשפט, שנדחתה מטעמים פרוצדורליים. עם זאת, בית המשפט חלק על כך, בהתייחסו להחלטת בית המשפט העליון שהדגישה את חילוקי הדעות המשמעותיים בין הצדדים בנוגע לפרשנות הסכם הפשרה. משכך, קבע בית המשפט כי הנסיבות אינן מצדיקות פטור מחובת הערבות. לאחר שקבע כי אכן יש לדרוש מהתובעים להפקיד ערבות, פנה בית המשפט לסכום. שובל גרופמן ביקש סכום ערבות של 75 אלף שקל, אך בית המשפט, בהתחשב בהיקפו המצומצם יחסית של ההליך הנוכחי ובהתקשרויות המשפטיות הקודמות בין הצדדים, קבע את הסכום על 30 אלף שקל. לתובעים ניתנה ארכה עד ליום 1.10.2024 להפקיד את הערבות, והתביעה תידחה אם לא יעשו כן. חשוב לציין כי החלטה זו התקבלה על ידי הרשם, תוך הפעלת סמכותו המואצלת, ולצדדים הייתה אפשרות לערער.