ת"פ 1892-08-14

תקציר

הכרעת הדין המדוברת נוגעת לנאשם שהורשע בשורה של עבירות איומים כלפי עובדי ציבור, קרי אנשי משטרה. העבירות בוצעו באמצעות שיחות טלפון מהכלא, שם ריצה הנאשם עונש מאסר קודם. השופט פותח בקביעת תחום הענישה ההולם, תוך התחשבות בגורמים כגון הערכים החברתיים הנפגעים מהעבירות, אשמתו של הנאשם ומדיניות הענישה הרווחת. מסקנתם היא כי תחום הענישה ההולם נע בין עבודות שירות ל-24 חודשי מאסר, המלווים במאסר מותנה ובהתחייבויות כספיות. לאחר מכן, השופט בוחן האם קיימת אפשרות לחרוג ממתחם הענישה הראוי. הם שוקלים את סיכויי שיקומו של הנאשם ואת הצורך להגן על הציבור מפניהם, אך אינם מוצאים סיבה לחרוג מהם, נוכח היעדר עבר פלילי משמעותי או חוות דעת מקצועית. לאחר מכן עובר השופט לקבוע את העונש הספציפי בטווח המתאים, תוך התחשבות בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, לרבות חוסר אחריותו של הנאשם, היעדר חרטה ועבר פלילי עשיר. השופט מדגיש את חומרת האיום על עובדי ציבור, ובפרט אנשי משטרה, ואת הצורך בענישה מרתיעה. הם מציינים את התנהגותו האובססיבית וחסרת הרסן של הנאשם, חוסר מיצוי הדין ואי הבנת חומרת מעשיו. באיזון בין גורמים אלה לבין העובדה שהנאשם כבר מרצה עונש מאסר ממושך, גזר השופט על הנאשם 18 חודשי מאסר נוספים, מתוכם 15 חודשים ירוצו ברצף לעונשו הנוכחי, ו-3 החודשים הנותרים במקביל. בנוסף, יוטל עליו 8 חודשי מאסר על תנאי, המותנה בהתנהגותו הטובה של הנאשם למשך שלוש שנים. כמו כן נמסר לנאשמים על זכותם לערער על פסק הדין בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בנצרת.