סע"ש 5539-03-18

תקציר

התובעת, חברה המספקת מערכות אבטחה, תבעה את הנתבע, עובד לשעבר, בגין גזל סוד מסחרי ופעל בחוסר תום לב בכך שהשתמש לכאורה ברשימת הלקוחות ובמידע העסקי שרכש במהלך עבודתו אצל התובעת, כדי להתחרות בהם לאחר המעבר לחברה חדשה. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובעים לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיהם. ראשית, בית המשפט קבע כי רשימת הלקוחות והמידע העסקי אינם מהווים סוד מסחרי כהגדרתו בחוק. התובעת לא סיפקה רשימה מקיפה של לקוחות או הוכחות לכך שהמידע אינו זמין לציבור, ובמקום זאת הסתמכה על טיעונים והנחות כלליות. בנוסף, קבע בית המשפט כי התובע לא הוכיח כי הנתבע עשה שימוש פסול בסוד המסחרי הנטען או כי המידע המדובר אף החזיק ברשותו. היכרותו של הנאשם עם הלקוחות לא הייתה מקיפה, ולא הובאה כל ראיה לכך שהגיע למידע באופן לא תקין. בית המשפט דחה גם את תביעות התובע לפיצויים ללא הוכחת נזק, אובדן הכנסה ופגיעה במוניטין, שכן אלה לא נתמכו בראיות. התובע לא הציג כל ראיה להפסד כספי ממשי או למעורבותו של הנתבע בגרימת הפסד זה. יתר על כן, טענת התובע כי הנתבע הכפיש את שם החברה שלו לא הייתה מבוססת, שכן התובע לא סיפק כל עדות לקוח או פרטים בנוגע ללשון הרע הנטענת. לסיכום, דחתה השופטת את תביעת התובעים והורתה להם לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 12,000 ₪, בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. כמו כן ניתנה לתובע הזכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי בתוך 30 יום מיום קבלתה.