ת"צ 75905-12-20

תקציר

בית המשפט דחה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברת ביטוח. המבקשת, שביקשה לייצג קבוצה של מבוטחים, טענה כי חברת הביטוח שללה שלא כדין הטבות שהובטחו במכתבי שירות שנמכרו לצד הפוליסות. עם זאת, השופטת מצאה כי למבקשת נעדרת עילת תביעה אישית משום שלא היה לה קשר חוזי עם חברת הביטוח המשיבה – היא רכשה את הפוליסה שלה ממבטחת. מכתבי השירות נמכרו במסגרת חוזה הביטוח והיו כפופים לאותה תקופת התיישנות של שלוש שנים. עוד קבעה השופטת כי תביעת המבקש מהווה "תיק ביטוח" כהגדרתו בחוק, ותומכת עוד יותר בתחולת תקופת ההתיישנות המקוצרת. יתר על כן, השופטת פקפקה בטענת המבקש כי התנהלות חברת הביטוח פגעה בחברי הקבוצה וציינה כי הסכום הכולל המשוער של התביעה לא הוסתר. הבקשה לאישור כייצוגית לא עמדה בדרישות חוק תובענות ייצוגיות, והמבקש חויב לשלם לחברת הביטוח, לרבות שכר טרחת עורך דין, בסך 35,000 ₪.