דנ"א 8425/10

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעורה של מדינת ישראל וערעור שכנגד בתביעת פיצויים שהגישו עזבונותיהם של שלושה הרוגים שנהרגו מאש צה"ל. פסק הדין המקורי של בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את התביעה ופסק פיצויים לעיזבון ולבני משפחה אחרים, החלטה שאושרה על ידי ערכאה גבוהה יותר. המדינה טענה כי מעשיו של מפקד הטנק היו סבירים בהתחשב בנסיבות של סכנה פוטנציאלית, תוך הפעלת הגנת "מעשה מלחמה" לפי חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה). עם זאת, בית המשפט קבע כי פעולתו של המפקד מהווה רשלנות, שכן ניתן היה לנקוט באמצעים מתונים יותר, וכי המדינה לא הצליחה להוכיח די הצורך את תחולתה של הגנת הפעולה המלחמתית, שכן הפעולה לא הייתה כרוכה באיום ספציפי או בסכנת חיים. המדינה ביקשה לקיים דיון נוסף, וטענה כי פסק הדין קבע פסיקות חדשות בדבר סטנדרט הזהירות בנסיבות של טעות כנה והגביל את תחולתו של חריג הפעולה המלחמתית למצבים של איום ממשי, שיהיו להם השלכות משמעותיות על דיני הנזיקין ועל תביעות נזיקין הקשורות לסכסוך. המשיבים חלקו על כך, וטענו כי פסק הדין מחיל את הדין הקיים על העובדות הספציפיות של המקרה. השופט הגיע למסקנה כי פסק הדין יישם בעיקר תקדימים משפטיים קיימים ולא קבע פסקי דין חדשים כפי שנטען על ידי המדינה. לפיכך, העתירה לדיון נוסף בנושא נדחתה, ללא צו להוצאות, ביום 6.3.2011.