ע"פ 316/85

תקציר

בית המשפט העליון אישר את הרשעתו של המערער באונס ובניסיון אונס, ודחה את ערעורו שערער על אמינותה של המתלוננת ועל התנהגות בלתי הולמת לכאורה של המשטרה. המשפט נסב סביב אירוע שהתרחש באוקטובר 1982, בו המערער, במסווה של הערכת המתלוננת לתפקיד משדר, תמרן וכפה עליה לכאורה לבצע בה מעשים מיניים. חרף העלאת סתירות מרובות בדברי המתלוננת, הדגיש בית המשפט כי ניתן משקל משמעותי להתרשמותו של בית משפט קמא, אשר מצא את המתלוננת אמינה ודחה את גרסת המערער כבלתי אמינה. בית משפט קמא היה עד לעדות חיה והעריך את התנהגותם וקוהרנטיות של שני הצדדים, ובסופו של דבר צידד בנרטיב של המתלוננת. המערער טען כי המשטרה בדתה ראיות, כגון צילום סימני כוויה מזויפים, אך בית המשפט לא מצא בסיס עובדתי לטענות אלה, בהתחשב ברישומים המצולמים ובחוות הדעת הרפואיות שהוצגו. יתר על כן, בית המשפט דחה את האשמותיו הבלתי מבוססות של המערער בדבר קנוניה שתוזמרה על ידי משרד התקשורת להשתיק את פעילות השידור שלו. בהדגישו את יציבות ממצאיו של בית משפט קמא, לא ראה בית המשפט העליון סתירות מהותיות המערערות את ההרשעה ותיאר את התנהלותה של המתלוננת תחת לחץ כסבירה בהקשרה, ואישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר.