דב"ע לה/345 - 01

תקציר

במקרה זה הוגש ערר לפי חוק הביטוח הלאומי על החלטת ועדה רפואית לעררים, אשר קבעה את נכותו של המערער בשיעור של 0% בעקבות אירוע עבודה. המערער היה מעורב בתאונה ביום 19.8.1956, בה נפל שק חיטה על ראשו, מה שהוביל לטענות על אובדן ראייה בשתי עיניו. תחילה דחה המוסד לביטוח לאומי את תביעתו, בטענה שמצבו לא נגרם כתוצאה מהתאונה. עם זאת, פסק דין של בית הדין לביטוח לאומי המקומי תמך במערער, זיהה את האירוע כתאונת עבודה וחייב בפיצויים. למרות זאת, הוועדה הרפואית לעררים לא מצאה עלייה בנכות עקב האירוע, וייחסה את מצבו לגורמים קיימים. בא כוח המערער ערער על כך, ותמך בייחוס של 100% נכות, תוך שהוא מצטט את פסק הדין הקודם. עם זאת, בית הדין לעבודה הבהיר את סמכויותיהם השונות של בית הדין והוועדות הרפואיות: בית הדין מחליט אם אירוע הוא פגיעה בעבודה, אך תפקידה של הוועדה לייחס את דרגת הנכות וסיבתה. בית הדין לעבודה לא מצא טעות חריגה המצריכה את התערבותו וקיבל את הצעתו החלופית של בא כוחו לבחון מחדש את התיק. כתוצאה מכך, הוחזר התיק לוועדה רפואית מדרגה ראשונה להערכה מחודשת של הנכות מיום התאונה, תוך חלוקה ברורה של סיבות הנכות בין תאונת העבודה לבין גורמים אחרים, תוך התחשבות בכל הראיות הרפואיות שהוצגו. בהחלטה מיום 1.4.1976 לא נפסקו הוצאות משפט.