ת"א 58489-02-20

תקציר

פסק הדין דן בפירוק שיתוף בזכויות קנייניות בחלקת קרקע במושב גן שומרון. התובעים מבקשים לחלק את החלקה לשני חלקים, תוך הקצאת החלק הצפוני לעצמם ואת החלק האחורי לקק"ל, בעוד הנתבעים מתנגדים להצעה זו. תחילה התייחס בית המשפט לשאלה המקדמית האם לתובעים יש זכויות בחלק מסוים של החלקה, והגיע למסקנה כי אין להם, בהתבסס על הוראות חוק המקרקעין והחלטות קודמות של בית המשפט. נקבע כי הזכויות הקנייניות של כל שותף משתרעות על פני החלקה כולה, וחלוקת החזקה בפועל במשך עשרות שנים אינה משנה את היקפה של זכות זו. לאחר מכן עובר בית המשפט לשאלה כיצד לפרק את הסכם השיתוף, בהסכמה עם התובעים ועם הצעת הפירוק של קק"ל, התואמת אף היא את המצב התכנוני של הקרקע. עם זאת, מאחר והחוכרים אינם צד להליך פירוק השיתוף, זכויות החכירה שלהם ייפגעו, ואם יתנגדו, הסכם החכירה עלול להתבטל. לבסוף, בית המשפט מתייחס לסוגיית תשלומי האיזון ומציין כי הבדלים בערכי הקרקע לאחר הפירוק עשויים לחייב אותם. ההחלטה מפרטת את ההליך שבו על התובעים לשקול הגשת תביעה לבית המשפט המחוזי או להמשיך בהצעת החלוקה של המודד הממונה. פסק הדין קובע תזכורת להליכים פנימיים במועד קצוב, ומאפשר לתובעים להחליט על דרך פעולתם מול בית המשפט המחוזי, תוך מתן הזדמנות לחוכרים לשקול את עמדתם.