עמ"ש 65367-08-22

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק במאבק משמורת, ופסק הדין נוטה מאוד לטובת האב, כאשר השופט קובע כי האב מסוגל לספק סביבה ביתית מתאימה לילד וכי חששותיה של האם אינם מבוססים. השופט מורה כי הילד יבלה בימים שני, רביעי ובכל סוף שבוע שני עם האב, כולל לינה בשבתות, דבר שהאם התנגדה לו. ההסדר אמור להיות מפוקח על ידי עובדים סוציאליים והוא מכוון להכנסתו בהדרגה. פסק הדין גם מחייב את האב והאם לחלק את ימי החופשה שווה בשווה, כאשר עובד סוציאלי יחליט על הפרטים אם לא יצליחו להגיע להסכמה, מה שנתפס כגישה סבירה. בנוסף, השופטת מבהירה כי במקרה שהילד חולה או שאין מוסד חינוכי זמין מכל סיבה שהיא, הילדה תישאר אצל ההורה המטפל בה עד השעה 16:00, אלא אם כן צוין אחרת בתעודת רופא. האם ביקשה לשנות הסדר זה, אך בקשתה נדחתה. עוד קובע בית המשפט כי האב יחזיר את הילד למוסד החינוכי לאחר סופי השבוע של המשמורת, ובכך יתרום למעבר חלק יותר וימנע חיכוכים בין ההורים. בעיקר, השופט מורה כי תביעת המזונות תיבחן מחדש על ידי בית המשפט קמא, תוך הכרה בזכותה של האם להציג את מלוא ראיותיה ולחקור את האב חקירה נגדית. משמעות חלק זה של פסק הדין היא כי לאם יש הזדמנות לתת את נקודת מבטה על ההסדרים הכספיים, אותם דחה בית המשפט קמא המקורי. השופט ממליץ כי הפסיקה החדשה תתייחס גם לתשלומי מזונות מעבר ליום הולדתו השישי של הילד, כדי למנוע התדיינות משפטית עתידית. הוצאות הערעור מוטלות על האם, עם שכר טרחה מופחת של 20,000 ₪ שישולם לשכר טרחת עורך הדין של האב. ההחלטה התקבלה פה אחד בקרב השופטים, ופסק הדין שפורסם אמור להיות אנונימי כדי להגן על זהות המעורבים.