עמ"ת 27631-02-11

תקציר

הכרעת הדין היא ביחס לערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים בדבר תנאי מעצר הבית של מי שמכונה המערער. ההחלטה המקורית מיום 10.2.11 אימצה את המלצות שירות המבחן, אשר התוו את תנאי שחרורו של המערער לרבות ביקורים מפוקחים בתפילות. הערעור מבקש להקל עוד יותר בתנאים אלה, ולאפשר למערער לצאת מביתו ללא תנאי בליווי משגיח, להשתתף בשיעורי תורה וללכת מטעמי בריאות. בא כוח המערער טוען, כי המערער עמד בתנאים הנוכחיים, גם לאחר שהוקלו, וכי מעצר הבית אינו מגביל נוכח ההקלות הקיימות. בנוסף, מצבו הרפואי של המערער מחייב פעילות גופנית שהתנאים הנוכחיים אינם מאפשרים. בא כוח המשיב מתנגד לערר וקובע כי מעצר הבית הוא בן חודשים ספורים בלבד וכי ריבוי הדיונים וההחלטות להקל בתנאים הם חריגים. יתר על כן, לא נמצאו עובדות חדשות או נסיבות משתנות המצדיקות הקלות נוספות והזמן שחלף מאז ההחלטה הראשונית אינו ארוך דיו כדי להצדיק בחינה מחודשת. סעיף 52(א) לחוק המעצרים תומך בטענה זו. עוד טוען המשיב כי אין צורך לתקן את התנאים הנוכחיים רק משום שהמערערת עומדת בהם. השופט מסכים עם טענות המשיב ומציין כי יש לקיים את תנאי מעצר הבית כפי שהם והזמן שחלף מאז המעצר הראשוני אינו ארוך דיו כדי להצדיק עיון חוזר. עם זאת, השופט משבח את המערער על תחילת הטיפול הטיפולי ועל ההקפדה על תנאי מעצרו הנוכחיים. לפיכך הערעור נדחה, אך הוחלט להגיש תסקיר משלים בתוך 90 יום, אשר ידון מחדש בבקשת המערער. ההחלטה על כך תתקבל לאחר הגשת הדו"ח.