ת"א 3272/09

תקציר

התובע והנתבע, שהם חברים, הציגו שניהם מסמכים מזויפים לחברת הביטוח על מנת להסתיר את העובדה כי הנתבע נהג ללא רישיון וניסה להונות את חברת הביטוח וצד שלישי, קרנית. תביעתם נדחתה מאחר ששני הצדדים נמצאו לא אמיתיים, וטענות התובע, אותן ניסה לזכות בתביעה, נחשבו כוזבות. התובע הכחיש כל קשר משמעותי עם הנתבע, אך התברר כי הם חברים קרובים. התובע גם ניסה לחפות על הנתבע בכך שסייע לו להזדהות כאדם אחר, דבר שהעמיד את התובע במצב של פשרה. דחיית התביעה מוצדקת לפי סעיף 7 לחוק, המפרט מקרים בהם נפגעים אינם זכאים לפיצוי. נשללת מהתובע זכאות לפי סעיף 7(4) הקובע כי אדם שהרכב שימש אותו או סייע לו בביצוע עבירה אינו זכאי לפיצוי. במקרה זה, הרכב שימש את הנתבע לביצוע גניבת רכב, והתובע, כנוסע, ידע על כך. השימוש ברכב הקל באופן משמעותי על ביצוע העבירה, ולכן לא ניתן לפצות את התובע על פי החוק. לחילופין, התביעה נדחית גם לפי סעיף 7(2) לחוק, השולל פיצוי מאדם שהיה ברכב בידיעה שהוא נוהג בו ללא רשות הבעלים. ניכר כי הנתבע נהג ברכבה של אמו ללא ידיעתה או הסכמתה, והתובע, כחברו של הנתבע, היה מודע לכך. לפיכך, על פי הוראות סעיף זה, התובע אינו זכאי לפיצוי. עם דחיית התביעה, נופלת גם הודעת הצד השלישי נגד קרנית. התובעת תישא בהוצאות ההגנה של קרנית, בסך 30,000 ₪, ובית המשפט אינו מורה על הוצאות נוספות לטובת הנתבע או הגב' סובחייה.