סע"ש 64423-10-18

תקציר

התובעת, שעבדה אצל הנתבעים כעובדת תחזוקה, תבעה אותם בגין הטבות תעסוקה שונות, לרבות פיצויי פיטורים, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, החלפת הודעה מוקדמת, גמול שעות נוספות, אי הפרשה לפנסיה, דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה, פדיון חופשה שנתית, החזר קיזוז שכר, פיצוי בגין ירידת ערך דמי אבטלה, אי הודעה לעובד פיצויים, אי המצאת תלושי שכר בניגוד ל חוק הגנת שכר, פיצוי בגין עוגמת נפש ופיצוי הלנה. בינתיים ביקשו הנתבעים לדחות את התביעה, בטענה כי התובע התפטר ולא פוטר. הם גם תבעו תביעה נגדית לקיזוז עבור הודעה מוקדמת וציוד גנוב. בית המשפט מצא כי התובע התפטר ולא פוטר. לפיכך, נדחו התביעות לפיטורים שלא כדין, אי מתן הודעה מוקדמת וירידת ערך דמי אבטלה. לתובע נפסקו 3,105 ₪ בגין אי הפרשה לפנסיה, 1,192 ₪ בגין החזר הוצאות נסיעה, 7,203 ₪ בגין פדיון חופשות, 3,500 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת על תנאי העבודה ו-10,000 ₪ בגין תלושי שכר פסולים. תביעתם שכנגד של הנתבעים על סך 6,334 ₪ בגין הודעה מוקדמת התקבלה ונוכה מהסכומים המגיעים לתובע. בנוסף, בית המשפט סירב להסיר את מסך ההתאגדות, ולא מצא ראיות לשימוש לרעה באישיותה המשפטית של העמותה או לסיכון בלתי סביר ליכולתה לפרוע חובות. גם התביעה נגד שניים מהנתבעים, שלא היה להם כל קשר לעבודתה של התובעת, נדחתה, והתובע חויב לשלם לכל אחד מהם 3,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. בעניינה של התובעת, שעבדה אצל הנתבעים בקיפול כביסה ובביצוע מטלות הבית, מצא בית המשפט כי הרבנית שטרן והנתבעת היו מעסיקים משותפים. טענותיה של התובעת לפיטורים שלא כדין ואי מתן הודעה מוקדמת נדחו מאחר שבית הדין הגיע למסקנה כי התפטרה. היא זכתה ב-1,127 שקלים בגין הוצאות נסיעה, 652.4 שקלים בגין פדיון חופשות, 1,500 שקלים בגין אי מתן הודעה מוקדמת על תנאי העבודה ו-1,500 שקלים בגין אי הנפקת תלושי שכר. תביעתם שכנגד של הנתבעים על סך 652 ₪ בגין הודעה מוקדמת התקבלה ונוכה מהסכומים המגיעים לתובע. בית המשפט גם סירב להסיר את מסך ההתאגדות ודחה את התביעה נגד שני נתבעים אחרים, והורה לתובע לשלם לכל אחד מהם 2,000 שקל שכר טרחת משפט.