ת"א 6028/99

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתביעה על סך 313,058 ₪ שהגיש בנק אוצר החייל בע"מ נגד בעלי חשבונות וערביהם בגין יתרות חוב והלוואות שלא נפרעו בין השנים 1992-1998. הנאשמים ביקשו לגלות מסמכים הקשורים לפעולות בחשבונותיהם ובמערכת אבטחת המידע של הבנק. הבנק חויב להיענות לבקשת הגילוי, אך לא עשה זאת באופן משביע רצון, מה שהוביל את הנתבעים לפעול לדחיית התביעה. כבוד השופטת נחמה נצר העניקה לבנק ארכה נוספת להיענות, אך הזהירה כי המשך אי הציות עלול להביא לדחיית התביעה. בתצהיר הבנק אישרו כי הם מסרו את כל המסמכים שברשותם, אך הנתבעים טענו כי הבנק לא מילא אחר צו בית המשפט. קודמו של השופט נצר, בהסכמה עם הנאשמים, קבע כי על הבנק מוטל נטל ראייתי מפרך וכי מחדליו גרמו נזק ראייתי לנאשמים. עם זאת, מאחר שהשופט נצר לא הכריע לגופו של עניין, היה על השופט הנוכחי להפעיל את שיקול דעתו. לדברי השופט נצר, לאי הצגת המסמכים על ידי הבנק עשויות להיות השלכות על השלב הראייתי ועל נטל ההוכחה, אך לא יהיה זה ראוי להפעיל את הסנקציה הדרסטית של דחיית התביעה, המיועדת למקרים של אי עמידה בחוסר תום לב. היעדר מסמכים, אף שהוא משמעותי, אינו מצדיק שימוש בסנקציה זו. תחת זאת, יש לבחון את משמעותו בשלב פסק הדין והוא עשוי להשפיע על חובת התובע לכיסוי הוצאות מתאימות. פסק הדין מחייב את התובע להודיע עד ליום 14.5.06 אם בכוונתו להמשיך בהליכים, והתיק יוכרע בהתאם. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ביום 20.4.06.