תמ"ש 3441/08

תקציר

פסק דין זה משרטט את חובותיהם הכספיים של בני זוג גרושים, תוך התחשבות במשפט העברי, בדין הכללי ובנסיבות המקרה הספציפיות. על פי החוק, אדם אחראי למזונות בן זוגו כפי שמכתיב הדין האישי שלו, כאשר לבית המשפט יש יכולת להתחשב בהכנסותיו ובנכסיו של בן הזוג בבואו לקבוע את רמת המזונות הראויה. במקרה זה, הנתבע לא הביא ראיות מספיקות כדי לפטור אותו מחובתו לשלם מזונות לאשתו, אם כי בית המשפט מכיר בכך שיש להתחשב גם בהכנסותיו ובנכסיו של התובע עצמו. מוכרת אמינותו של הנתבע באשר למצבו הכלכלי, ומצוין חוסר מאמציו של התובע לחזור לעבודה בשכר. השופטת מגיעה למסקנה כי יש לפרש את הדין האישי בהקשר של זכויות אדם בסיסיות, ופוסקת לתובעת מזונות לתקופה קצובה, על מנת לאפשר לה עצמאות כלכלית. הסכום שנפסק פוחת עם הזמן, והמזונות יופסקו לחלוטין בשנת 2016. כמו כן, בקשת התובעת למזונות מהורי הנתבע נדחית, נוכח אמצעיהם הצנועים וזמינותם של קרובי משפחה אחרים שיכולים לספק מזונות. השופט מורה לתובע לשלם הוצאות לנתבעים, ולנתבע לשלם הוצאות לתובע, שני סכומים שישולמו תוך 30 יום. עוד נקבע בפסק הדין כי אי תשלום על ידי התובעת עלול להביא לקיזוז הסכום כנגד זכאותה למזונות.