ע"פ 1475/15

תקציר

השופט דחה את הערעור על גזר הדין וקיבל את ערעור המדינה על גזר הדין. טענת המערער בדבר בטלות פסק הדין בשל פגם במינוי השופט כשופט נוער נדחתה, שכן השופט היה מודע לכך שהמערער קטין וניהל את ההליך בהתאם. גם קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי נדחו, שכן הראיות תמכו בממצאים. זאת ועוד, הסכימה השופטת עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי המערער ושותפו פעלו במשותף וכי המערער היה שותף לתכנון לפגוע במנוח. ניסיונו של המערער לבדל את עניינו ממקרים אחרים בעלי עובדות דומות נכשל, וטענתו כי לא התכוון להרוג את המנוח נדחתה אף היא, שכן די היה במודעות לסיכון הקטלני הגלום במעשיו לצורך הרשעה בהריגה. באשר לערעורים על גזר הדין החליטה השופטת לדחות את בקשת ההקלה ולקבל את ערעור המדינה. השופט הדגיש את חומרת מעשיו של המערער, והוביל תוכנית אלימה ואכזרית שהביאה למותו של קורבן לא חמוש. השופטת לקחה בחשבון גם את עברו הפלילי של המערער, חוסר התקדמות בשיקום וקושי לקחת אחריות על מעשיו. בהתחשב בכל הגורמים הללו, השופט הציע עונש של 12 שנות מאסר, יחד עם העונשים האחרים שהוטלו. השופט דנציגר והשופט מזוז הסכימו עם ההחלטה.