רע"ב 426/06

תקציר

המדינה טענה כי יש לדחות את הבקשה לא רק משום שהיא נעדרת נסיבות חריגות הנדרשות בדרך כלל לעתירת אסיר, אלא גם לגופה, שכן החלטת בית המשפט המחוזי, שנצמדה לדינים ולתקדימים הקיימים, הייתה ראויה. בקשת הדחייה התקבלה, כאשר נציב שירות בתי הסוהר הפעיל בצדק שיקול דעת לשלול את עבודות השירות של המבקש. התיק התמקד בסמכותו של נציב תלונות הציבור לבטל עבודות שירות כאשר לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 51י לחוק העונשין. עבודות שירות משמשות כענישה שיקומית כדי לאזן בין הצורך במאסר לבין השפעות שליליות מקלות על מי שאינו מעורב בדרך כלל בפשיעה. עם זאת, הזכות בעבודות שירות מותנית בכך שהנאשם ימלא חובות מסוימות; אם לא תעשה כן, הדבר מחייב חזרה לעונש מאסר. החוק מעניק לנציב סמכות לבטל עבודות שירות על בסיס שיקולים כמו היעדרות או אי ציות, ובפרט כאשר נפתחת חקירה פלילית נגד עובד שירות. החלטה מנהלית זו אינה מחייבת המתנה לסיום ההליך הפלילי, שכן היא מבוססת על ראיות מנהליות ולא על ראיות משפטיות. שיקול הדעת של הנציב נבחן ונמצא כי הופעל כראוי, במיוחד לאור העובדה שהוגש כתב אישום בגין עבירות שביצע המבקש במהלך עבודות שירות, ובכך עמד באמות המידה הסטטוטוריות לביטול. משכך, בקשת הערעור נדחתה, והמבקש מרצה כעת עונש מאסר, מה שמחזק את החלטת הנציב כמבוססת משפטית ומעבר להתערבות שיפוטית.