ת"א 7780/02

תקציר

המוסד לביטוח לאומי הגיש תביעה נגד הנתבעים על בסיס הסכם שנחתם בשנת 1997, הקובע כי למוסד יוחזרו 55% מהקצבאות ששולמו לעובד שנפגע בתאונת דרכים. המחלוקת המרכזית נסובה סביב שתי שאלות מרכזיות: ראשית, האם התאונה אירעה במהלך שעות העבודה או תוך כדי נסיעה, והשנייה, האם ניתן לסווג את הרכב המעורב כ"רכב מעביד". בית הדין לעבודה קבע כי מאחר והעובד היה עדיין בשטח מקום העבודה, יש לראות את התאונה כאילו התרחשה במהלך שעות העבודה. בנוסף, קבע בית המשפט כי יש לסווג את הרכב המדובר, על אף היותו רשום על שם בעל החברה, כ"רכב מעביד". מסקנה זו הוסקה על סמך עדויות של עדים רבים, פוליסת הביטוח של הרכב והשימוש המעשי בו והחזקתו על ידי החברה. ההסכם בין המוסד לביטוח לאומי לבין הנתבעים, המבסס את זכות המוסד להחזר, מתפרש לטובת הנתבעים. המשמעות המילולית של המונח "רכב מעביד" היא ככל רכב בבעלות או בבעלות המעביד, גם אם אינו רשום על שמו. פרשנות זו נתמכת בפסיקות קודמות של בתי המשפט ובכוונה העומדת מאחורי ההסכם, המבקש לשלול את זכות הפיצוי של המכון כאשר קיים קשר ברור הקשור לעבודה לתאונה. משכך, נדחית תביעת התובע להחזר, והתובע אחראי להוצאות המשפט של הנתבע, בסך 5,000 ₪ בתוספת מ.א.מ.