ע"פ 639/79

תקציר

בעניינם של המערערים פנחס גולדשטיין, עמוס ברזילי ויחזקאל אסלן, הרשיע אותם בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו באישומים שונים הקשורים לעבירות קוקאין. גולדשטיין הורשע בעסקה לאספקת סם מסוכן והיה חלק מקשירת קשר לרכישת חמישים גרם קוקאין מספק. הרשעתו התבססה על הודאתו כי ניסה לרכוש קוקאין מספק בשם ניסים, אך לא הושלמה עסקה שכן הוא חשף את כוונתו האמיתית לרכוש כמות קטנה יותר. בית המשפט מצא כי נערך הסכם בין גולדשטיין לניסים על חמישים גרם, על סמך שיחות מוקלטות, ולא מצא עילה להתערב בקביעה העובדתית של בית המשפט הראשוני. המערערים אסלאן ואפללו הורשעו באופן דומה ונגזרו עליהם שלוש שנות מאסר, ואילו על ברזילי וניסנוביץ' נגזרו עונשי מאסר על תנאי. ההרשעה בשימוש בסם מסוכן נתמכה בהקלטה שבה שוחחו המערערים על הריחת מה שנראה להם כקוקאין, למרות שהתברר כמזויף, מה שגרם להם להשמידו. ממצאי המעבדה והעדויות סתרו טענה זו, ותמכו בטענה כי הם השתמשו בקוקאין אמיתי. באישום קשירת הקשר, ההקלטות הצביעו על כוונה מתואמת בין המערערים לרכוש ולהפיץ את הקוקאין, התומכת בהרשעה בקשירת קשר מעבר לידיעה או למודעות בלבד. הרשעתו של אסלאן בהחזקה, שימוש ואספקה התבססה על עדויות וראיות מהימנות, והטענות המשפטיות נגד הרשעות אלה נדחו תוך הצבעה על הפרשנות המרחיבה של המונח "אספקה" בפקודת הסמים המסוכנים. הערעור הנוגע לחומרת העונש נדחה, תוך שימת דגש על האינטרס הציבורי והשיפוטי בהרתעה מפני עבירות סמים בכל רמות ההפצה.