ה"פ 53673-01-18

תקציר

המחלוקת היא על מועד תשלום שכר המתכננים ועל הריבית המגיעה על משכורות אלה, כפי שנקבע בהסכם תכנון משנת 1989 הקשור לפיתוח נכס. המתכננים טוענים כי יש לשלם את שכרם ממועד אישור תכניות הפיתוח, ואילו המבקשים - בעלי הקרקע והיזמים - טוענים כי השכר מגיע רק עם מימוש הנכס המפותח, כלומר מועד חתימת הסכם המכר. השופט מצדד במבקשים וקובע כי זכאותם של המתכננים לשכר טרחתם קשורה לגביית היטלי השבחה מבעלי הקרקע, המתרחשת במועד המימוש, על פי הסכם התכנון. יתר על כן, השופט קובע כי המתכננים זכאים לריבית על שכרם רק ממועד המימוש ואילך, וריבית זו מוגבלת לשיעור הריבית החוקי. השופט קובע כי למתכננים אין זכאות לריבית פיגורים, שכן החוק אינו תומך בטענתם, ותקנות התכנון שצוטטו אינן חלות במקרה זה. למרות סירובם של המתכננים לקבל את שכרם עם הצעת התשלום של המבקשים, השופט פוסק לטובת הוספת ריבית חוקית לשכר, בהתחשב בזמן הרב שחלף מאז סיימו המתכננים את עבודתם. המבקשים נדרשים לשלם את שכר המתכננים, כולל ריבית, בהתאם לפסיקת השופט. על המתכננים לשאת בהוצאות המבקשים והשותפים, לצד שכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪ לכל צד.