רע"א 3889/09

תקציר

בית המשפט קיבל באופן חלקי ערעור על תביעות לסעד הצהרתי. היא הדגישה כי על מנת להשיג סעד כזה, על התובע להוכיח אינטרס לגיטימי וכי פנייה לסעד מהותי אינה מעשית או בלתי אפשרית. במקרה דנן, המשיבים לא עמדו בקריטריונים אלה, שכן בקשתם לסעד הצהרתי נראתה כצעד מקדים לקראת תביעה כספית נגד המבקשים. בתי המשפט נמנעים בדרך כלל ממתן סעד הצהרתי כאשר צפויים הליכים נוספים לקבלת סעד מלא. הטענה כי הנזקים אינם ניתנים לכימות נחשבה בלתי מספקת, שכן כל תביעה כספית תדרוש בסופו של דבר כימות. בית המשפט התייחס גם לסוגיית הסעדים החלופיים, וציין כי תביעה חלופית לביטול הקצאת מניות אינה מצדיקה פנייה לסעד זמני אם סעד מהותי מהווה את ליבת התביעה. בנוסף, הוא הדגיש את ההבדלים באגרות בית המשפט בין תביעות הצהרתיות לתביעות כספיות, והצביע על כך שיש לשלם אגרות בהתאם לאופי הסעד המבוקש. כך, התיר בית המשפט למשיבים לתקן את תביעתם כך שתכלול פיצויים כספיים הניתנים לכימות והורה להם לשלם את שכר הטרחה המתאים. הערעור התקבל בחלקו, והעניק למשיבים 30 יום לתקן את תביעתם, תוך הטלת שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.