תו"ב 28147-01-14

תקציר

הכרעת הדין המדוברת עניינה של נאשם שהורשע בעבירה על חוק התכנון והבנייה בכך שהשתמש בנכס המגורים שלו לצורכי אירוח מסחרי ללא ההיתר הנדרש. השופט משרטט בהרחבה את הערכים החברתיים הנפגעים מעבירה זו, תוך הדגשת חשיבותם של דיני התכנון והבנייה בשמירה על איכות החיים, הערכים האסתטיים והבטיחות של הציבור, תוך ציון העבריינות הרווחת בתחום זה. נמצא כי הנתבע ביצע עבירה משמעותית בכך שניצל את מקום מגוריו למגורים בתשלום, תוך חריגה מתנאי היתר הבנייה שלהם ומהתכנית הרלוונטית. השופט בוחן את היקף הנזק שנגרם, ומוצא אותו משמעותי בשל ההיקף המסחרי של המבצע ומשך העבירה. בקביעת העונש ההולם מתייחס השופט למקרים קודמים, תוך הבחנה בין עבירות של בנייה, שימוש שלא כדין, לבין גורמים מחמירים נוספים כגון חריגה מתכניות, פגיעה בשטחים ציבוריים ומשך השימוש הבלתי חוקי. הם קובעים כי טווח הענישה המתאים למקרה הנוכחי הוא קנס של 6,000 עד 20,000 שקל, בהתחשב בהיעדר ראיות לגבי רווחים והנסיבות הספציפיות של העבירה. השופט בוחן גם נסיבות הקשורות ושאינן קשורות לביצוע העבירה, לרבות מצבו הכלכלי של הנאשם, היעדר עבר פלילי ומצבו הבריאותי, ובסופו של דבר מטיל עליו קנס של 12,000 ₪ או 60 ימי מאסר, בצירוף התחייבות חתומה על ידי הנאשם להימנע מהפרות נוספות. הכרעת הדין נועדה לשמש גורם מרתיע, המשקף את חומרת עבירות התכנון והבנייה, תוך התחשבות גם בנסיבות הספציפיות של המקרה. לנאשם ניתנה זכות ערעור על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בנצרת.