הפ"ב 43822-11-20

תקציר

השופטת, בלהה טולקובסקי, פותחת בהדגשה כי לשונו הפוגענית של המבקש כלפי הבורר אינה מקובלת, גם אם המבקש סבור כי פסק הבוררות שגוי. לגופו של עניין, מסבירה השופטת טולקובסקי כי בחנה את פסק הבוררות ואת טענות המבקש לביטול, אך מצאה אותן ברובן לא משכנעות. היא מדגישה כי סמכותו של בורר נגזרת מהסכם הבוררות, אשר במקרה זה העניק לבורר סמכויות נרחבות לדון "בכל המחלוקות" בין הצדדים הקשורות לפרויקט מסוים. לפיכך, הבורר לא חרג מסמכותו בקובעו כי המבקש החזיק מניות בנאמנות עבור המשיב. זאת ועוד, המבקש לא העלה כל התנגדות לסמכותו של הבורר במהלך הליך הבוררות ולכן הוא מנוע מלעשות כן בדיעבד. השופט טולקובסקי דוחה גם את הטענה כי הבורר חרג מסמכותו בעניינים כספיים. המבקש הודה כי המשיב דרש בכתב תביעתו להחזיר תשלומים מופרזים לחשבון החברה. יתר על כן, הצדדים עצמם הסכימו בכתב כי הבורר יכריע בעתירות כספיות. לפיכך, החלטת הבורר כי המבקש ישיב תשלומים מופרזים לחשבון החברה תקפה. עם זאת, השופטת מסכימה עם המבקש כי הבורר חרג מסמכותו בכך שהורה כי מחצית מהכספים שהוחזרו יימסרו למשיב באופן אישי, שכן החברה לא הייתה צד לבוררות ומצבה הכלכלי לא נדון. לפיכך, חלק זה של פסק הבוררות בטל. עוד מסיקה השופטת כי פסק הבוררות מנומק דיו, כנדרש בחוק. היא מדגישה כי בוררים אינם כבולים לדיני ראיות ופרוצדורה פורמליים ואינם צריכים להתייחס לכל טענה המועלית על ידי הצדדים. טענות המבקש מהוות בעיקרן ערעור על קביעותיו העובדתיות של הבורר ועל הערכות המהימנות, שאינן עילות ביטול. השופט דוחה גם את טענת המבקש כי פסק הבוררות נוגד את תקנת הציבור ואת ערכי היסוד החברתיים. היא מדגישה כי יש לפרש את סעיף 24(9) לחוק הבוררות באופן מצמצם ולהחיל אותו רק במקרים חריגים. חוסר שביעות הרצון של המבקש מתוצאות פסק הבוררות והטענות בדבר הסתמכות על עדות שקר אינן הופכות את פסק הבוררות למנוגד לתקנת הציבור. בנוסף, השופט אינו משתכנע מטענת המבקש כי חתם על הסכם הבוררות תחת לחצים ואיומים. טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם השתתפותו הפעילה של המבקש בהליך הבוררות בעודו מיוצג על ידי עורך דין. אם סבר המבקש כי ההסכם אינו תקף, היה עליו לערער עליו בהתאם. השופט טולקובסקי מתייחס גם לעילות הביטול האחרות של המבקש ומוצא כי אין בהן די כדי להצדיק ביטול, בהדגישו כי יש להפעיל את סעיף 24(10) לחוק הבוררות במשורה בנסיבות חריגות, שאינן קיימות במקרה זה. לפיכך מחליטה השופטת טולקובסקי לדחות את הבקשה לביטול פסק הבוררות, למעט סעיף 114, שלדעתה חורג מסמכותו של הבורר. היא מאשרת את יתר הוראות פסק הבוררות ונותנת להן תוקף של פסק דין. לבסוף, היא מורה למבקש לשלם למשיב הוצאות מופחתות בסך 10,000 ₪.