ע"פ 4215/18

תקציר

הערעור על החלטת בית משפט קמא נדחה לאחר בחינה מעמיקה של התיק והטיעונים שהוצגו. המערער הורשע בנשיאת אקדח טעון בפומבי בשעת לילה מאוחרת, תוך הדגשת המסוכנות החמורה הנשקפת מעבירות נשק לשלום הציבור ולחיי אדם. בית משפט קמא שקל תחילה גורמים שונים בבואו לגזור את דינו של המערער, כגון חומרת העבירה, המסוכנות הכרוכה בכך ונסיבותיו האישיות של המערער, לרבות גילו ועבירות קלות קודמות הקשורות לסמים. זו גם הייתה הפעם הראשונה שהוא נכלא. למרות זאת, הרשעתו של המערער בשנת 2015 לא הרתיעה מעבירות נוספות, ותאמה את המלצת שירות המבחן לענישה מוחשית. בא כוח המערער טען כי בית המשפט לא שקל במידה מספקת את נסיבותיו האישיות וטען לנסיבות מקלות בדבר החזקת האקדח על ידי המערער, המצביעות על כך שהוא נמצא בחצר ביתו. עם זאת, טענות אלה לא נכללו בכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר הטיעון, ועל פי חוק העונשין, ראיות בשלב גזר הדין אינן יכולות לסתור הודאות קודמות באשמה. משכך, החליט בית המשפט כי עונשו של המערער הולם את חומרת מעשיו ואינו חורג ממדיניות הענישה המקובלת בעבירות מסוג זה. לפיכך הערעור נדחה, תוך שמירה על פסק הדין המקורי.