ע"א 7181-09-12

תקציר

פסק הדין מתייחס לחלקת קרקע המשתרעת על פני כחמישה דונם, כאשר המערערים טוענים לזכויות בשטח ספציפי של כ-379 מ"ר בלבד, כאשר יתרת הבעלות בקרקע אינה שנויה במחלוקת. ערעורו של המערער מתקבל בחלקו, שכן פסק הדין מתוקן כך שהוא מאפשר למערערת מס' 1 – המחזיקה לכאורה במקרקעין מזה כ-30 שנה – את הזכות להתגונן בתביעת פינויים, בנימוק שתצהירו העלה טענות שלא הוכחו כחסרות שחר, וכי התגובה ובעל הקרקע לא פנו אליהם בתקופה זו. משכך, ערעורם של המערערים 2 ו-3 - שלא הגישו תצהיר ולא התייצבו לדיון - נדחה, מאחר שלא הציגו הגנה. עוד תוקן פסק הדין והבהיר כי המערערים נדרשים לפנות רק את השטח עליו הם חולקים, כ-379.3 מ"ר, ולא את כל חלקת המקרקעין. פסק הדין תוקן גם כך שיתאים לפסק הדין, ויסיר כל דרישה סותרת. לבסוף, נקבע בפסק הדין, כי תצהירו של המערער מס' 1 ישמש ככתב הגנה, וכי כל צד נושא בהוצאותיו המשפטיות.