תמ"ש 10925-11-17

תקציר

פסק דין זה עוסק בבקשה של קטינה, א', ושתי אמהותיה - ז', אמה הביולוגית, וס', אמה החורגת - בבקשה מבית המשפט להכיר כדין ב-ס' כאמה השנייה של א'. הבקשה נועדה להכשיר את מבנה המשפחה שלהם ולהעניק ל-א' את אותן זכויות וזכויות כמו ילדים לשני הורים מוכרים כחוק. השופט פותח בהכרה בלגיטימיות של בקשת הקטין ובתופעת היחסים החד-מיניים, ומדגיש כי תפקידו של בית המשפט הוא לכבד את רצונם האמיתי של הצדדים המעורבים. המחלוקת העיקרית נסובה סביב אופיו של צו הורות, בין אם הוא הצהרתי ובין אם מהותי, והשלכותיו על מועד רישומו של ס' כהורהו של א'. עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי צו הורות הוא צו חוקתי, התומך בדרישות נוספות, לרבות תסקיר השירות לשלום הילד, ומתנגד לתחולה רטרואקטיבית. עם זאת, השופט מותח ביקורת על העיכובים המיותרים והמכשולים הבירוקרטיים שמציבות דרישות היועץ המשפטי לממשלה. הם פוסקים לטובת בקשת האמהות, מכירים ב-ס' כהורה של א' ומאפשרים רישום רטרואקטיבי מתאריך לידתה של א', תוך הדגשת הקשר המבוסס בין האם לבין א' והיעדר השלכות שליליות. השופטת מדגישה את הצורך לכבד את המציאות של משפחות חד-מיניות ואת חשיבות טובת הילד, תוך הכרה באופייה המתפתח של הפסיקה בנושא זה. פסק הדין תורם להכרה המשפטית ביחסים חד-מיניים ומחזק את העיקרון של אי הטלת נטל מיותר על משפחות המבקשות צווי הורות.