חדל"פ 29446-07-20

תקציר

בית המשפט קבע כי הפיצוי המגיע ליחידה בודדת חדלת פירעון על ידי פוליסת ביטוח בגין מחלה קשה נחשב ל"נכס" הנצבר לקרן הפנסיה, כהגדרתו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. פסק הדין מדגיש את ההבחנה בין פיצויים הנגזרים מתביעות נזיקין לפי פקודת הנזיקין לבין פיצויים הנגזרים מתביעות חוזיות, לרבות חוזי ביטוח, אשר מוקנים שניהם לקרן הפנסיה עם הכרזת חדלות פירעון, ללא קשר למהות הפיצויים. בית המשפט ביסס את פסיקתו על פרשנות פשוטה של החוקים הרלוונטיים, וציין כי תגמולי ביטוח אינם מוגבלים להשבת המצב לקדמותו כמו בתביעות נזיקין, אלא תלויים בתנאי הפוליסה ובפרמיות ששולמו. פסקי דין קודמים שהחלו על כלל ג'נר - המסדיר את חלוקת הפיצויים הנזיקיים בתיקי חדלות פירעון - על חוזי ביטוח זכו לביקורת על התעלמות ממקורות הפיצוי המובהקים. עוד הדגישה השופטת כי הרחבת הגדרת "זכויות אישיות" כך שתכלול גם תגמולי ביטוח, כפי שנקבע בכמה פסקי דין קודמים, אינה הגיונית ואינה עולה בקנה אחד עם הכוונה העומדת מאחורי הלכת ג'נר. עם זאת, במקרה ספציפי זה, הורה בית המשפט על חריגה מלשון החוק, וחלק מהכספים הועברו לחדל הפירעון, בהתחשב בנסיבותיו האישיות. פסק הדין מבהיר את מעמדם המשפטי של תגמולי ביטוח בהליכי חדלות פירעון, ומאשר כי הוא מוענק לקרן הפנסיה, תוך הכרה בשיקול דעתו של בית המשפט לקבוע חריגים בהתאם לנסיבות הפרטניות.