ת"א 1840/03

תקציר

פסק דין זה נובע מתביעה שהגיש שחקן כדורגל מבטיח שסבל מבעיה רפואית שגרמה לו להיכנס לתרדמת עמוקה לאחר שהתמוטט במהלך משחק. התובע האשים את הנתבעים - הרופאים שאישרו את חזרתו לשחק - בהתנהלות רשלנית, ותבע פיצויים בגין פציעתו. השופטת פתחה בפירוט עובדות המקרה, לרבות ההיסטוריה הרפואית של התובע, האירועים שהובילו לתביעה, הצדדים המעורבים ויחסיהם זה עם זה. לאחר מכן סיכמה השופטת את טענות התובע לרשלנות כלפי הנתבעים, תוך שהיא מדגישה את חוות דעתה של פרופ' תרצה פוקס, שטענה כי התובע סובל ממחלת לב מבנית בשם ARVD, שהייתה אמורה להיות מאובחנת על ידי הנתבעים, ובכך למנוע את חזרתו למגרש הכדורגל. עם זאת, השופט פסק לטובת הנתבעים, וקבע כי התובע לא הצליח להוכיח את טענתו כי הוא סובל מ- ARVD. השופט ביסס החלטה זו על מספר גורמים, כולל כישלונו של התובע לספק ראיות לקריטריונים אבחוניים מרכזיים ל- ARVD והתוצאות התקינות של בדיקותיו, אשר שללו את האפשרות של מחלת לב מבנית כלשהי. יתר על כן, השופטת הדגישה כי רפואה אינה מדע מדויק, והרופאים מקבלים החלטות על סמך הידע הזמין והפרקטיקות המקובלות באותה עת, אשר במקרה זה לא תמכו בממצא של רשלנות מצד הנתבעים. השופטת התייחסה גם להודעות שנשלחו לצדדים שלישיים ששמם צוין בתביעה, וקבעה כי הן מיותרות וכי הצדדים השלישיים זכאים להוצאותיהם, שהמדינה צריכה לשאת בהן. למרות שפסק לטובת הנתבעים, התייחס השופט בקצרה לסוגיית הפיצויים, וקבע מהם הסכומים שהתובע היה זכאי להם אילו תביעתו הייתה מתקבלת. אלה כללו הפסדים בגין השתכרות בעבר ובעתיד, עזרה וסיעוד, הסתגלות לדיור, ניידות, הוצאות רפואיות וכאב וסבל. עוד ציינה השופטת כי מסכומים אלה היו מתבצעים ניכויים בגין קצבאות שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי.