דב"ע ל/1 - 0

תקציר

המשיב נפגע והגיש תביעה בבית הדין המחוזי נגד המוסד לביטוח לאומי, תוך צירוף חוות דעת רופא לתמיכה בתביעתו. עורך הדין של המכון התנגד לקבילות המסמך אלא אם הרופא יציג אותו באופן אישי, אך לא ביקש את חקירתו הנגדית. בית המשפט המחוזי קיבל את התעודה, מה שגרם לעותר לבקש רשות ערעור, בטענה לדחיית חקירה נגדית והיעדר הודעה מוקדמת. עם זאת, השופט לא מצא טעם בטענות, וציין כי לעותר היו מספיק הזדמנויות להיערך והוא לא הופתע מהראיות. זאת ועוד, עורך דינו של המשיב הבהיר כי אין להם התנגדות לחקירתו הנגדית של הרופא. השופטת הדגישה כי בתי הדין לעבודה אינם כבולים לדיני ראיות נוקשים, ועל הצדדים לנצל את סעיף 18(ד) לחוק בית הדין לעבודה כדי להתוות עניינים פרוצדורליים וראייתיים. מאחר שלא נגרם לעותר כל עוול, נדחתה בקשת רשות הערעור, והעותר חויב לשלם למשיב הוצאות בסך 50 ל"י.