בר"ש 5000/23

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של מספר ערעורים ודיונים משמעתיים בעניינו של נריה כהן מגורי, עורך דין נזיקין שהורשע בעבירות אתיות שונות ובהונאה כלפי לקוחותיו. ההיסטוריה הארוכה של ההליכים נוגעת לנוהגו של מגורי לחתום על ייפויי כוח בשם לקוחותיו ולאחר מכן ליישב תיקים עם חברות הביטוח ללא ידיעתן. הוא היה מקבל את כספי הפיצויים לחשבונו, לעיתים מעביר סכום חלקי ללקוחותיו, תוך שמירה על כל הסכום. כדי לכסות על מעשיו, הוא שיקר ללקוחותיו וטען שהתיקים שלהם עדיין מתנהלים. מגורי הורשע בסעיפים רבים, בהם שליחת כספים, הפרת אמונים וחובת לקוחות, אי השקעת פיקדונות, פגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין, העלמת כספים ומסמכים ומרמה. הוא נידון לעונשים שונים על ידי בית המשפט המחוזי, כולל הרחקה לצמיתות מלשכת עורכי הדין, השעיית חברות וקנסות. פסקי דין אלה אושרו במידה רבה בערעורים לבית הדין הארצי ולאחר מכן בערעורים לבית המשפט המחוזי. תמצית טענותיו של מגורי בערעורים אלה נגעה להצדקת מעשיו ולהקלה בעונשו, שנדחו ברובן על ידי בתי המשפט. בית המשפט המחוזי, בפסק הדין האחרון, הדגיש את עובדות הליבה הבלתי מעורערות של האישומים ואת היעדר החרטה או הפירעון שהפגין מגורי. הם הגיעו למסקנה שמעשיו אינם הולמים עורך דין ומצדיקים הרחקה לצמיתות מלשכת עורכי הדין. החלטה זו התקבלה בהתחשב בחומרת מעשיו של מגורי, במספר העבירות ובהיעדר נסיבות אישיות המצדיקות עונש קל יותר. בסופו של דבר, נדחתה בקשת רשות הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, תוך הדגשה כי ערעור כזה יינתן רק במקרים חריגים וכי בקשתו של מגורי אינה מעוררת שאלות עקרוניות. פסק הדין שב ואישר את חומרת העבירות של מגורי ואת הצורך בהרתעה בעניינים אלה, והותיר לו אפשרות להגיש בקשה מחודשת לחברות בעתיד. פסק הדין נועד לחייב את מגורי לתת דין וחשבון על התנהגותו הבלתי אתית וההונאה כמשפטן.