בש"א 21018/08

תקציר

התובעים והנתבעים בתיק זה מחזיקים שניהם בדירות באותו בית משותף ברמת השרון, כאשר התובעים טוענים כי הנתבעים בנו תוספת ומחסן בשטחם ללא רשות, ובכך הפחיתו את ערך דירתם. התובעים ביקשו להסיר את הבנייה הבלתי מורשית כדי שיוכלו למכור את דירתם, או לחילופין דרשו פיצוי כספי. הנתבעים טענו כי לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בתיק בשל קשר משפחתי, או לחילופין לבית משפט השלום משום שמדובר בחזקה במקרקעין. השופט קבע כי אין קשר ישיר בין הקשר המשפחתי לבין הסוגיה העומדת על הפרק, ולכן אין להעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה. עוד קבעה השופטת כי מאחר שהסעד הכספי המבוקש מצוי בסמכותו של בית משפט השלום, יש לפצל את התיק לדיון בשתי ערכאות שונות. עוד קבעה השופטת כי תקופת ההתיישנות בתיק היא 25 שנה וכי טרם פקעה התביעה. מאחר שגם הנתבעים טענו כי יש לדחות את התביעה מטעמים של צו מניעה והשתק, קבע השופט כי יש צורך תחילה בבירור עובדתי, וזו אינה תכליתה של בקשה זו. כתוצאה מכך, קיבל השופט באופן חלקי את הבקשה והורה לפצל את הדיון בין בית המשפט המחוזי לבית משפט השלום, ולהסיר את הרכיב הכספי מהתביעה הנוכחית. על התובעים להגיש כתב תביעה מתוקן בתוך 30 יום, והנתבעים יגיבו כעבור 30 יום.