ע"א 1665/05

תקציר

הערעור התמקד בשאלה האם יש להעריך מחדש את 125,000 הדולרים שהמערערים חויבו להשיב למשיב, עקב ביטול הסכם קומבינציה על עסקת מקרקעין. בתחילה התקשרו המערערים עם המשיב בהסכם למכירת חלקת קרקע תמורת הקמת אולמות ותשלום בסך 125,000$. המשיבה לא עמדה במועדי הבנייה, מה שהוביל את המערערים לתבוע ביטול חוזה עקב הפרה. בית המשפט המחוזי ביטל את החוזה וקרא לפיצוי הדדי, והורה כי 125,000 הדולר ישוערכו מחדש לערכים הנוכחיים. המערערים ערערו על דרישת השערוך, וטענו כי היא לא נדונה בבית המשפט ויש להחזירה, רק בשקלים נומינליים ללא הערכת שווי נוספת. לטענתם, הפרתו וחוסר תום לבו של המשיב צריכים למנוע שערוך. מנגד, המשיבה תמכה בשערוך כדי להבטיח ערך אמיתי להשבה. בית המשפט הכיר בעקרון ההשבה האמיתית, וביקש למנוע התעשרות על חשבון הצד השני. למרות ששיטת הריבית והשערוך לא הוגדרו בבירור, המושג התיישר עם חוק ותקנות פסיקת ריבית והצמדה, והציע חישוב מבוסס LIBOR. הערעור מתקבל בחלקו, ומחייב את המערערים לשלם את הקרן בתוספת ריבית הליבור, עם פוטנציאל להתדיינות נוספת על שיטת השערוך והתאמות בהתאם לפסק הדין. פסק הדין קבע כי ההקשר הפרוצדורלי והשיקול החלקי של השערוך מצדיקים פתיחה מחודשת של דיונים תוך הכרה בחובות הדדיות להשבת רכוש.