בש"א 3251/06

תקציר

בית המשפט דוחה את טענות העותר כי יש לדחות את תביעת המשיבים בשל קיומו של מעשה בית משפט (השתק מסיבה או מניע), היעדר עילה, התיישנות או שיהוי, או היותו קנטרני, מטריד או ניצול לרעה של ההליך המשפטי. לעותר היו הזדמנויות רבות להעלות את הגנת ההתיישנות והוא לא עשה כן; לפיכך, טענה זו נדחית. גם טענת השיהוי נדחית משום שלא הועלתה בהזדמנות הראשונה ולא נתמכה בשום נימוק. בית המשפט מוצא כי טענת המשיבים מבוססת על עילת תביעה אמיתית – פיצויי הפקעה – וכל קביעה לגופה של התביעה צריכה להיעשות רק לאחר שמיעת ראיות. טענות העותר בדבר התנהגותם הפוגענית הנטענת של המשיבים מבוססות על ספקולציות ואינן נתמכות בעובדות. אשר על כן, הבקשה לדחיית תביעת המשיבים נדחית, והעותר חויב לשלם למשיבים 3,000 ₪ בתוספת מע"מ שכר טרחת משפט, שישולמו בתום ההליך העיקרי, תהא תוצאתו אשר תהא. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ומיום 22.2.07.