עמ"ש 20486-07-21

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של סכסוך חלוקת פנסיה בין זוג גרוש בישראל. השאלה המרכזית היא האם יש לחשב את חלקה של האישה לשעבר בפנסיה של הבעל לשעבר על בסיס שכרו במועד הגירושין או שכרו הצפוי בעת פרישתו. פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר, שהעדיף את חישוב הפנסיה על בסיס האפשרות השנייה, לא ערער על ידי האישה לשעבר, אך הבעל לשעבר חזר בו מאוחר יותר מהסכמתו. אולם ערכאת הערעור פסקה לטובת האישה לשעבר, וקבעה כי הסכמת הבעל לשעבר, בהסכמתו להחלטת הערכאה הנמוכה יותר, אינה מותנית ומחייבת. יתר על כן, קבעו השופטים כי בסיס השכר הראוי לחישוב הפנסיה נמצא איפשהו בין שתי האופציות. הם הציעו חישוב מקיף המתחשב בשכר במועד הגירושין, המכונה המועד הקובע, תוך התחשבות גם בתוספות אפשריות שהבעל לשעבר היה מקבל אילו המשיך לעבוד במסלול הרגיל. חישוב זה, טענו, מאזן בצורה הטובה ביותר בין זכויות שני הצדדים וניתן לרשמו על פי החוק. ההחלטה התקבלה על סמך נסיבותיו הספציפיות של המקרה, תוך התחשבות בגורמים כגון משך הנישואין, תקופת ההעסקה לאחר הגירושין ואופיו של מסלול "אופק חדש" הדורש שעות עבודה נוספות. השופטים גם פסקו לגרושה הוצאות בסך 20 אלף שקל והורו על החזרת הערבות.