רע"א 772/20

תקציר

חברת הביטוח AIG הייתה הנתבעת במקרה בו נפגע הולך רגל בתאונת דרכים בה היו מעורבים שני כלי רכב, שאחד מהם היה מבוטח על ידי AIG ואילו השני היה חסר ביטוח. הערכאה הנמוכה יותר קבעה כי שני הנהגים אחראים ביחד ולחוד, ומכיוון שלנהג הלא מבוטח אין ביטוח, AIG תצטרך לפצות את הנפגע בעצמה. על פסק דין זה הוגש ערעור, בטענה כי על פי סעיף 3(ב) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, קרנית (תאגיד סטטוטורי המפצה נפגעים שאינם יכולים לתבוע ממבטחים) צריכה לשאת במחצית מסכום הפיצוי. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, והסכים עם קביעתו של הערכאה הנמוכה יותר, לפיה מאחר שהנפגע יכול לתבוע פיצוי מ-AIG, אחריותה של קרנית היא שיורית ואינה חלה במקרה זה. בנוסף, פסקי דין קודמים ופרשנויות של משפטנים תמכו בתפיסה כי תפקידה של קרנית משני לזה של חברות הביטוח המסחריות. דעת הרוב קבעה כי לשונו הפשוטה של החוק, תכליתו והפסיקה תומכת בפטור קרנית מתשלום הפיצויים במקרים בהם מדובר במבטח. רק במקרים בהם אין ביטוח תקף, והנפגע זכאי לפיצוי, תחול חובתה של קרנית. עוד הדגיש בית המשפט כי תפקידה של קרנית הוא רשת ביטחון לקורבנות תמימים ואינו אמור להיטיב עם חברות הביטוח. גם טענות ההרתעה נדחו. לפיכך, הערעור נדחה, ו-AIG חויבה לשאת בהוצאותיה של קרנית.