תלה"מ 43670-04-21

תקציר

פסק דין זה נובע משלוש תביעות שהגישה אם נגד בן זוגה לשעבר, אבי שני ילדיהם. המקרה הראשון הוא תביעת נזיקין לפיצוי בסך מיליון שקל בגין עוגמת נפש ונזקים נוספים שנבעו מרשלנות נטענת של האב והפרת חובה חקוקה, שגרמה לפירוד ממושך בין האם לבנם המשותף, מ'. התביעה השנייה מבקשת לבטל את חובת האם לשלם הוצאות חריגות, בטענה שבנה מורד ומסרב לקשר. המקרה השלישי מבקש לחדש את הקשר עם מ'. פסק הדין משרטט את ההיסטוריה הארוכה של ההתדיינות בין בני הזוג לשעבר, לרבות הליכי משמורת, מזונות ומניעת אלימות במשפחה. הוא מדגיש אירוע קריטי שאירע בשנת 2014, כאשר מ', אז קטין, עבר להתגורר בבית האב לאחר אירוע בעל אופי אלים בבית האם. בעקבות אירוע זה סירב מ' לקיים כל קשר עם אמו, דבר שהוביל לנתק ממושך. לטענת האם, האב פעל ליצירת קרע בינה לבין מ', דבר שהוביל לניכור הורי. לטענתה, האב נהג באלימות, פיזית ומילולית, וכי מעשיו גרמו לניכור הורי קיצוני, מה שהוביל את מ' לשנוא אותה ולתעב אותה. מנגד, האב מכחיש את הטענות וטוען כי התנהלות האם אחראית לסירובה של מ' ליצור עמה קשר. לטענתו, מטפלים רבים התערבו לאורך השנים וקבעו כי אילוץ מ' לקיים קשר עם האם יזיק. בית המשפט, לאחר בחינת חומר הראיות, מוצא את האב אשם ברשלנות ובהפרת חובה חקוקה. היא קובעת כי האב יכול היה לצפות מראש את הנזק שנגרם כתוצאה ממעשיו וכי הוא לא נקט באמצעים מספיקים כדי למנוע את הפירוד הממושך בין האם לבין מ'. פסק הדין מפרט את ההיסטוריה של מערכת היחסים בין ההורים ואת מצבה של מ', ומציין את השפעת מעשיו של האב על התנהגותו ויחסו של מ' לאמו. עם זאת, בית המשפט מוצא גם את האם אשמה חלקית בכך שלא נקטה באמצעים אקטיביים למניעת הנזק או להקטנתו. אשמתה התורמת מיוחסת בשיעור של 25%. באשר להפרת חובה חקוקה, בית המשפט מפנה לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, אותו לא עמד האב. סכום הפיצוי נקבע על 165,000 ₪, בהתחשב באשמתה התורמת של האם, בגרותה של מ' והאפשרות לקשר בלתי ניתן לגישור. טענותיה של האם לביטול הוצאות חריגות ולחידוש הקשר עם מ' נדחות, שכן בית המשפט סבור שהן נטושות או חסרות תועלת. בנוסף, נדרש האב לשלם לאם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 55,000 ₪. ניתן לפרסם את פסק הדין ללא פרטים מזהים, ולשני הצדדים זכות ערעור. פסק הדין נועד להעניק צדק, פיצוי ותחושת סגירת מעגל לצדדים המעורבים.