תלה"מ 11845-03-20

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעת משמורת על שני ילדים שהוריהם פרודים. האם ביקשה משמורת בלעדית, ושהילדים לא ייאלצו לפגוש את אביהם אם אינם מעוניינים בכך. השופט, ארז שני, הודה כי שני ה"מחנות" חטאו כלפי ילדיהם, וכי הילדים נתפסו באמצע פרידה מסוכסכת מאוד, כאשר שני ההורים העבירו מסרים שליליים זה על זה. השופט תיאר את המשמורת המשותפת כאפשרות הטובה ביותר, למרות ניסיונותיה של האם לפגוע בקשר בין הילדים לאביהם. פסק הדין התייחס גם לסבתא, שלקחה חלק פעיל בתמיכה באם ובניכור הילדים מאביהם. היא הוזהרה לחדול ממעורבותה או לשאת בהשלכות של הפרת החוק. השופטת הדגישה את חשיבות צרכיהם ויציבותם של הילדים, והביעה תקווה כי כל הצדדים המעורבים יעריכו מחדש את מצבם ויפעלו לטובת הילדים. מבלי שאף צד נחשב "צדיק גמור", בחרה השופטת שני שלא לפסוק הוצאות, והזהירה את ההורים כי רחמי בית המשפט שמים את טובת הילדים בראש סדר העדיפויות. ההחלטה התקבלה לטובת משמורת משותפת, עם הסדרים ספציפיים לזמן השהייה של הילדים עם כל הורה, ואפשרות ללינת לילה אצל האב לאחר שיתקיימו תנאים מסוימים. השופט גם העניק סמכויות לפקידי הסעד לדאוג לשלומם של הילדים, והתיר לפרסם את ההחלטה ללא פרטים מזהים.