עמ"נ 49078-12-13

תקציר

המערער במקרה זה חלק על חיובי ארנונה בגין מספר נכסים מהשנים 2000-2008, בטענה כי לא היה הבעלים של הנכסים הנדונים בתקופות שצוינו. העירייה המשיבה טענה כי ערעור המערערת, שהוגש בשנת 2011, אינו מהווה "השגה" תקפה כהגדרתה בחוק העררים, שכן הוא הוגש במועד וללא הצדקה לשיהוי. בית המשפט הסכים עם העירייה, וציין כי טענת המערער אינה עומדת בדרישות החוק, וכי סירובו של המערער לאפשר לעירייה לבחון מחדש את טענותיו יצר את הרושם כי הוא חושש מהתוצאה. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי טענת המערער כי לא היה הבעלים של הנכסים בתקופות הרלוונטיות אינה מבוססת דיה, וכי האחריות לחיובי המס הועברה אל העירייה באופן בלתי הוגן. משכך, החליט בית המשפט לדחות את הערעור, והורה למערערת לשלם לעירייה הוצאות בסך 10,000 ₪. החלטה זו התקבלה על בסיס סבירות החלטת העירייה, היעדר פגמים מנהליים, ובהעדר שני הצדדים ביום 10.6.2015.