המ"ש 6608-06-24

תקציר

בית המשפט דחה בקשה להארכת מועד להישפט בגין עבירה של נסיעה עם ילד שאינו מאובטח במושב בטיחות. הבקשה נדחתה משום שהוגשה חמישה וחצי חודשים לאחר המועד האחרון, והמבקש לא סיפק הסבר מניח את הדעת לעיכוב. טענת המבקש כי המועד האחרון נפל בתקופת החירום המלחמתית נדחתה, שכן מועדים קבועים קבועים בחוק, והארכה הייתה זוכה לפרסום רב. יתר על כן, בית המשפט מצא כי טענתה של המבקשת לעיוות דין לוקה בחסר, שכן היא לא הביאה ראיות מספיקות לחפותה, בעוד שמדו"ח המשטרה משתמע כי הילדה לא נרתמה. השופט קבע כי האינטרס הציבורי בסופיות גובר על נסיבותיו האישיות של המבקש, ובהיעדר נימוקים מוצדקים לעיכוב או סיכון להפלה, הבקשה נדחתה. החלטה זו התקבלה בהיעדרם של שני הצדדים, שכן לא התקיימו נסיבות חריגות המחייבות את נוכחותם.